מאת המשרד של חיים כהן גבעתיים, יום שבת, 21:00. "אני רוצה למות בגיל 30" הייתה המחשבה שליוותה אותי כל בוקר עד גיל 20. כן, זה די "כבד", אבל זאת האמת. זה לא שהייתי חולה או משהו, וזה לא שגוועתי ברעב, פשוט לא הייתה לי סיבה טובה מספיק לקום ולשטוף כלים. להמשיך לעבוד בתור פקיד 9 שעות במחסן קטן וחנוק, להמשיך לגור בדירה עם אבק וג'וקים,...

קרא עוד...

גברים יקרים, תצילו את נפשכם. תקראו את זה ותזריקו את זה ישר למח שלכם. ואם אתה נעלב בקלות, רגיש מדי או רוצה להישאר 'עיוור' לאמת, אז עדיף שלא תקרא את זה. אני יושב כאן… בבית קפה. 2 נשים + 2 גברים. יותר נכון… 2 נשים + 2 "סחבות". הנשים בצד ימין. הסחבות בצד שמאל. 2 הסחבות… רגליים מקופלות, נשענים קדימה, שפת גוף של 'ס-ח-ב-ה' של...

קרא עוד...

😴 לקום בבוקר זו לא משימה פשוטה. ◉אתה◉ פותח את העיניים, השמיכה עוטפת אותך, הכרית כל כך מזמינה ואתה פשוט שוקע לתוך המזרון… הדבר האחרון שאתה רוצה לעשות זה להוריד את השמיכה מעליך, לפגוש את הקור המקפיא של הרצפה ולסחוב את עצמך לעבר השירותים. אם אתה כמו רוב האוכלוסייה, הדבר הראשון שאתה עושה בבוקר הוא לבדוק את הפלאפון שלך. "מי התקשר" "מי שלח הודעה" "מי...

קרא עוד...

נא לקרוא בזהירות את הפוסט הבא. חוקים: 1. אתה תקרא כל מילה 2. אתה תוודא שאף אחד לא מפריע לך 3. אתה תהיה מוכן למה שעומד להגיע 4. אתה לא תקרא אם אתה בכיין / נעלב בקלות / חי בלוזרלנד 5. אתה לא נעלב משפה גסה (וואו כמה יש כאן…) שנתחיל? שנה חדשה הגיע… הגשם יורד…. הכביש רטוב.. אנשים מתכסים במעילים… מטריות שחורות מציפות את...

קרא עוד...

              אתמול הלכתי לראות מרתון סטנדאפ. אני יושב באחת השולחנות מאחורה. פופוקורן ובקבוק מים ביד.     מחכה שההופעה תתחיל.   החדר מתמלא. ותוך 10 דקות בקושי יש מקום לזוז.   פתאום…. חושך והקריין מאחורה מזמין אותנו למחוא כפיים ולקבל את הסטנדאפיסט הראשון.   ואז אני קולט… זה הולך להיות כמו בפעמים הקודמות.   פחות או יותר אותם סטנדאפיסטים. אבל...

קרא עוד...