היום פגשתי את הבוס הקודם שלי.     יותר נכון, הקודם, קודם, קודם, קודם שלי.   בוא נגיד שיצא לי לעבוד ביותר מ20 עבודות   מאז שעזבתי את הבית בגיל 13.       שנאתי אותו       קראו לו קובי, אבל לא שנאתי את קובי.   שנאתי את 'העובדה שיש בן אדם כזה   שאומר לי מה לעשות, מכתיב לי מתי   לקום...

קרא עוד...

תגדל קצת ביצים ואז תבוא לדבר איתי" אמרה לו הבחורה שהוא ניגש אליה בבר בתל אביב, יום שישי, 1:24 בלילה כשהיא ישבה באמצע הבר עם 2 חברות שלה, אחת מלאה עם שיער שחור ועור די שזוף והשנייה ג'ינג'ית רזה, נראית קצת מופרעת...   הוא חייך, נשאר קול, כשבפנים הוא אוכל את עצמו. עכשיו... הוא לא יכול לחזור אחורה ולהיראות 'חלש' וחס חלילה כאילו הוא נפגע......

קרא עוד...

  לא אהבתי ללכת לבית ספר.   לא כי התקשיתי בלימודים או כי היה לי משהו טוב יותר לעשות. פשוט ידעתי.    ידעתי מגיל מאוד צעיר שהמערכת הזו שבורה... המערכת שלנו. החברה שלנו. ואפילו המבוגרים שהיו סביבי.   איך לעזאזל מה שאני קורא עכשיו יקרב אותי לחיים שאותם אני באמת יאהב לחיות.   התשובה היא: מה שלימדו אותי בבית ספר *לא* ייקח אותי ללייפסטייל שאני...

קרא עוד...

הייתי חולה השבוע.   זאת הסיבה שקיבלתם 'פחות' אימיילים השבוע. וכן, אני יודע שחלקיכם צוחקים עכשיו ואומרים "פחות? איך פחות? האימייל שלי שוחה בהודעות שלך..."   בכל מקרה. לא הייתי חולה. אלא הגוף שלי ביקש ממני לנוח. לעצור. או לפחות ככה אני רואה את זה.   אל תגיד לי שאני חולה   כשעברתי לתיכון בעירוני ד' בתל אביב, נהייתי חתיכת בלאגניסט.   שנתיים שאני כבר...

קרא עוד...

זו הפנימייה שבה גדלתי.   אהבתי אותה מאוד. את הפנימייה. למרות הקשיים, הבדידות, החוסר ודאות...   היא הייתה טובה מאוד בשבילי. אבל כמו בכל מקום וכמו כל אחד.   לא לימדו אותי את מה שבסופו של דבר השקעתי בו שנים של מחקר, קריאה, ניסוי וטעייה ומאות אלפי שקלים כדי להיות בן אדם חופשי בלי להיות לוי באף אחד.   *והיום, הדבר הראשון שמעניין אותי כל...

קרא עוד...