שנה חדשה, ימי הולדת, ימי נישואין, בר מצווה וכו' הם זמנים שכולנו מרגישים את הדבר הזה של "אחחח… החיים יפים וממחר הכל הולך להשתנות. מחר זה יום חדש ודף חדש והחיים שלי הולכים להשתנות".
עד שאתה מתעורר מהחלום שלך ומוצא את עצמך באותו מקום, עם אותו זוג גרביים, אותה מיטה ואותם חיים.
כל המועדים האלה שתיארתי למעלה, שנה חדשה, ימי הולדת וכו', הם עוד דרך לא מוצלחת בכלל לנסות לתת לעולם להכתיב את החיים שלך.
"אההה… היום זו שנה חדשה? אז עכשיו אני יכול לשנות את החיים שלי"
"היום זה הבר מצווה שלי, זהו אני גדול עכשיו, מעכשיו החיים שלי יהיו אחרת"
"אני בן 18, אני ילד גדול, אני יכול עכשיו להיות מי שנועדתי להיות"
"אנחנו כבר שנה ביחד, זו סיבה לחגוג, להעריך אחד את השני ולהיזכר באהבה שלנו".
FUCK THAT!
בוס אמיתי זה אחד שמכתיב לעצמו את החיים.
זה אחד שכל יום מבחינתו זה יום חדש שבו הוא מכוון את עצמו לדברים שהוא רוצה להשיג ולקבל.
זה אחד שכל יום מבחינתו הוא מעריך את החברים שלו, הזוגיות שלו, העבודה שהוא עושה, האוכל שהוא אוכל.
זה אחד שלא צריך סיבה חיצונית כדי להתחיל לעבוד על עצמו ולשפר את עצמו.
אז, הנה הדרך לעבור את 2015 כמו בוס, ולא כמו לוזר.
פתח את הGPS, ותכניס את הכתובת
אם אתה טיפה שפוי, אתה לא נכנס לרכב שלך (או לאופניים החשמליות) ומתחיל בנסיעה בלי להחליט לאן.
כי אם אתה לא שפוי, ואתה כן נכנס לרכב ומתחיל בנסיעה בלי לדעת לאן, אתה לא תגיע לשום מקום.
כי יש אינסוף מקומות שאליהן אתה יכול לנסוע, ולא בחרת אף מקום.
את האמת, כשאתה נכנס לרכב שלך, אתה יודע בדיוק לאן אתה נוסע, ואתה יודע בדיוק מתי אתה צריך להיות שם.
אם העבודה שלך נמצאת בתל אביב, אבן גבירול 19 והיא מתחילה בשעה 8:00 בבוקר, אתה יודע טוב מאוד שזהו היעד שלך.
אבן גבירול 19, תל אביב, 8:00.
כשאתה פותח את העיניים בבוקר בלי שום יעד, בלי שום כיוון, בלי שום החלטה "איזה יעד אני רוצה להשיג" – אתה לא תגיע לשום מקום.
אתה תמשיך להסתובב בעולם שלך, סביב עצמך, כמו סביבון, ותמשיך לתהות לעצמך "למה אני לא מתקדם בחיים".
כשאתה רושם בGPS, אבן גבירול 19, אתה לא רושם לו "תשמע, נראה לי שאני צריך להגיע לאבן גבירול… לא רגע רגע, ארלוזורוב? מממ… פאק תן לי רגע, אממממ….. רגע זה בכלל 19 או שזה 29?".
כתובת מדויקת וספציפית
לא.
אתה רושם לו בדיוק, אבל בדיוק את הכתובת המדויקת.
אותו הדבר לגבי החיים היקרים שלך.
זה למה כל מי שרושם מטרות לקראת השנה החדשה, לא עומד במטרות של עצמו.
הוא לא רושם בדיוק, אבל בדיוק מה הוא רוצה.
מי שרושם "אני רוצה לרדת במשקל" – לעולם לא ירד במשקל.
המשפט הזה הוא כל כך מעורפל שאפילו מי שאומר אותו, יודע שהוא סתם מסתלבט על עצמו.
"כמה ק"ג אתה רוצה לרדת?"
"בכמה זמן אתה רוצה להשיג את המטרה?".
דוגמה הרבה הרבה הרבה יותר מוצלחת תהיה:
"אני רוצה לרדת 10 ק"ג, עד ה02/03/15".
"אני רוצה להיות עשיר" – עוד דוגמה גרועה. כמה עשיר? מתי?
"אני רוצה להכניס 40,000 ש"ח בחודש, עד 01/01/17". דוגמה מוצלחת.
שים לב, שהשאלה "איך" לא מעניינת כשמגדירים את היעד.
כשאתה נכנס לרכב, דבר ראשון שאתה רוצה לדעת זה לאן אתה נוסע.
ה"איך" הוא נתון משתנה.
אתה יכול לנסוע בדרכים שונות, וגם אם יש לך דרך שאתה תמיד נוסע בה, יכול להיות שהפעם היא תהיה סגורה בגלל חפץ חשוד ותצטרך למצוא דרך אחרת.
אבל היעד הוא תמיד תמיד נתון קבוע שאותו אתה חייב לדעת.
אפשר לרדת במשקל בדרכים שונות, אפשר להיות עשיר בדרכים שונות.
כשאתה קם בבוקר, תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אם אתה לא הגדרת לעצמך לאן אתה הולך, אתה לא תגיע לשם.
מה שבטוח, וזה דבר שלקח לי זמן להבין זה שאף אחד, לא ההורים שלך, לא החברים שלך, לא החברה שלך, לא המורים שלך, לא ה"בוס" שלך, לא אלה שעובדים איתך, לא הפסיכולוג שלך – אף אחד! לא יגיע אליך הביתה, ידפוק בדלת, ויגיד לך "זה היעד שלך ולכאן אתה צריך להגיע".
תחליט לאן אתה רוצה להגיע,
שים חגורה, תשען אחורה
ותחיה את 2015
כמו בוס.
למצוא את הבוס שבפנים,
חיים כהן.
