למה אתה מרגיש גמור?!


מוטיבציה

כדורים, קפאין, תוספי תזונה ובמילים אחרות, קיצורי דרך, מנסים לעזור לנו באופן קבוע להיות יותר ערניים ואנרגטיים במהלך היום.

אלו קיצורי דרך שמנסים להעלים את הסימפטומים של הבעיה, במקום להתמודד עם מקור הבעיה עצמה. (כן, גם אני שותה קפה מדי פעם, אבל זאת לא הנקודה של הכתבה).

אלו קיצורי דרך שלא יכולים לפתור את בעיית העייפות שלך, את חוסר האנרגיה שלך ואת חוסר הרצון שלך לקום מהמיטה.

 

המלחמה עם הנודניק

 

במשך שנים, היו תקופות בחיים שלי, שלקום מהמיטה היה אתגר מאוד גדול בשבילי. אפשר להגיד שזו הייתה אחת המשימות הכי קשות שהייתי צריך להתמודד איתן ביום יום – לעמוד על הרגליים, להיכנע לנודניק ולהתחיל את היום מוקדם.

רוב הימים נכשלתי ופשוט כיסיתי את עצמי עם השמיכה, עצמתי עיניים וחזרתי לישון. לא היה אכפת לי אם הייתי מתעורר ב10 בבוקר או ב5 אחר הצהריים.

 

כשאתה מנסה לברר למה אתה כל כך עייף וכל כך חסר אנרגיה, הפתרונות שמציעים לך הם:

"חסרים לך ויטמינים"

"אתה עובד קשה מדי"

"תשתה קפה"

"קח יום חופש"

ולפעמים, הפתרונות האלו עובדים לזמן קצר, לפעמים.

אבל זאת לא הסיבה שאתה באמת עייף. זאת לא הסיבה שאתה מתעורר בבוקר ולא בא לך לקום מהמיטה. זאת לא הסיבה שאתה סוחב את עצמך כמו סמרטוט מהמיטה לכיוון המקלחת, בלי חשק.

 

למה אתה באמת עייף?

 

הסיבה שאתה באמת עייף, היא כי אין לך סיבה מספיק טובה לקום בבוקר.

כן, יש לך לימודים, עבודה, אימונים וחברה, אבל אז מה, כל זה יכול לחכות. לא יקרה כלום אם תישן עוד שעה, שעתיים או חמש.

הסיבה שאתה לא רוצה לקום מהמיטה, היא כי אין משהו שילהיב אותך. שייתן לך דרייב. מוטיבציה. אין שום דבר שכל כך מעניין אותך, שהדבר האחרון שתרצה לעשות, זה לישון.

אני אחזור על זה שוב "אין שום דבר בחיים שלך, שכל כך מעניין אותך, שהדבר האחרון שתרצה לעשות זה לישון".

 

כשאריה צריך לצוד, הוא חם. עם רעל בעיניים. רעב. עם הרבה אנרגיה. אף אחד לא יכול לשכנע אותו לישון. שקט, עכשיו זה זמן לצוד.

כשחתול צריך לאכול, הוא עושה "מיאו", הולך לפח האשפה, מוציא את חתיכת העוף משקית הזבל, הולך לראות האם השכנה הנחמדה השאירה לו שוב גביע קוטג', ומיד לאחר מכן מתיישב על העץ וחוזר לישון.

 

רעב לחיים

 

היום, ההבדל הכי ענקי והכי משמעותי בחיים שלי, שכמעט בלתי אפשרי לתאר במילים, הוא הרעב שלי להצלחה. זה לקום בבוקר בקפיצה מהמיטה עם רעב ליצור, לתת, לעזור, לאמן, לתרום, לכתוב, לנהל, לקרוא, ללמוד – לחיות.

זה הרעב שהביא אותי ליצור ערוץ כל כך גדול ביוטיוב.

זה הרעב שהביא אותי לכתוב כל כך הרבה כתבות ברחבי האינטרנט.

זה הרעב שהביא אליי אנשים מהטלוויזיה עם הצעות להשתתף בתוכניות שלהם.

זה הרעב שגרם לי לקרוא מאות ספרים בכל נושא אפשרי כמו מערכות יחסים, עסקים, פרסום, רפואה, תזונה, פיתוח גוף, אנטומיה, אמון, אהבה, רוחניות, שיווק, מנהיגות, הרגלים, ביטחון עצמי, משמעת עצמית, מדיטציות, כתיבה, נשימה נכונה, ניהול, כסף, חמלה, מחויבות ועוד.

זה הרעב שהביא אותי להכיר אנשים מדהימים מכל הארץ עם סיפורים שלא מפסיקים להפתיע אותי.

זה הרעב שגרם לי ליצור מוצרים איכותיים באינטרנט, שממש עוזרים לאנשים להשיג תוצאות, כמו "מחנה האימונים לבטן השטוחה שלך" (מוצר חדש שמלמד אותך איך לעבוד נכון בתרגילי הבטן שלך, כדי לפתח מסת שריר בצורה אפקטיבית וכתוצאה מכך להוריד את אחוזי השומן שלך ולפתח בטן שטוחה וחזקה).

זה הרעב שמשך אליי כל כך הרבה מתאמנים מכל הארץ, מחיפה, דימונה וקריית שמונה ועד אילת, באר שבע ועוטף עזה.

זה הרעב שלי שנותן לי להמשיך מבלי שאני חייב לריב עם עצמי ולשכנע את עצמי לקום מהמיטה בבוקר.

 

 

המסלול השגוי

 

רובינו למדנו שיש מסלול שאנחנו חייבים לעקוב אחריו: גן, בית ספר, צבא, טיול, לימודים ו…. לרגע נרדמתי…

אין מסלול. אתה יוצר לעצמך את המסלול.

היום אף אחד לא לומד מעבר למה שהוא צריך. כולם הולכים למוסד מסוים שאומר להם מה ללמוד, כמה ללמוד ומתי ללמוד, ולאחר מכן הם חוזרים הביתה, קצת פלאפון, קצת טלוויזיה, קצת חברים ולישון.

איזה מן חיים אלו? יש כל כך הרבה לעשות, כל כך הרבה דברים מעניינים, כל כך הרבה לראות וכל כך הרבה לחוות כשאתה יוצא מאיזור הנוחות שלך, מתחיל לפתוח את העיניים ולהסתכל סביב.

אז אל תצפה להרבה אנרגיה וערנות, כשאתה קם יום אחרי יום לעבודה שלא מספקת אותך, לימודים שלא מעניינים אותך וחיים משעממים ללא תכלית.

 

סטיב ג'ובס אמר "Follow Your Passion"

 

מה מדליק אותך? מה מעניין אותך? מה תמיד רצית לעשות כשהיית קטן? אילו חלומות היו לך שנהרסו לך מחוסר אמונה עצמית או מהורים ומורים שאמרו לך שזה לא יעבוד? מה אתה יכול לעשות שיתרום לעוד אנשים ויעזור לחברה שלנו?

אני מזמין אותך לשבת עם עצמך ולשאול את עצמך את השאלות הקשות האלו. כי כשתמצא את התשובה ותתחיל לפלס לעצמך דרך חדשה, הדבר האחרון שתרצה לעשות זה לישון.

 

אני אישית, מקבל הרבה פעמים שאלות כמו "חיים, מה אתה עושה כשאתה לא עובד?" או "חיים, מה עם קצת חופש?"

התשובה שלי? – תמצא משהו שאתה כל כך אוהב לעשות, שאתה בכלל לא חושב על חופש. הסיבה היחידה שאנשים מחכים לסופ"ש או מתים לצאת לחופשה, היא כי כל יום שלהם מראשון עד חמישי זה לנשוך שיניים ולחכות שהשבוע יעבור.

 

למצוא את הבוס שבפנים,

חיים כהן.

 

נ.ב.

יש רגעים בחיים שאתה רוצה לוותר.

רגעים שבה הקול הפנימי שלך פשוט הורס לך הכל, אומר לך "אתה לא שווה כלום", "אל דבר איתה, היא תצחק עליך", "תישאר במיטה עוד 5 דקות"… בתכלס, אני קורא לקול הזה "הכבשה הקטנה".

היא אחראית לכך שאתה תקוע בחיים, שאתה לא מצליח להתמיד במטרות שלך ולזה שאתה לא מצליח להתאושש מהפרידה, הגירושין, הפיטורין או כל דבר אחר שקרה לך בחיים שמשאיר אותך במקום.

זה לא חייב להיות ככה. כנס לכאן ותקרא על הספר החדש שלי, "חמשת מלכי המוטיבציה", שכולל טכניקות חדשות, לא שגרתיות בכלל, שכתוב בשפה מאוד מאוד תכלסית, שיוציא אותך מהניוטרל ויעיף אותך בגז קדימה למטרות שלך. תלחץ כאן.כדי לקבל גישה לספר.


תגובות

  1. רז אומר/ת: 11/10/2015 בשעה 18:58

    תשמע חיים אתה תותח, כל מאמר שלך שאני קורא זה מרגיש לי שאיזה פרופסור כתב את זה.
    פשוט בן אדם נדיר אתה.

  2. מאור אומר/ת: 11/11/2015 בשעה 22:07

    אהלן חיים,מה שאתה מתאר כרגע זה בדיוק אבל בדיוק מה שקורה לי בחודש האחרון,אין לי מוטיבציה לשום דבר ואני כל הזמן חושב על לישון.אני מתאמן כבר שנה במכון ואני בקושי מוצא לעצמי זמן ללכת.אין לי כוח,ועד שאני הולך פעמיים או שלוש בשבוע באמצע האימון ה"נודניק" הזה אומר לי די תפסיק להתאמן,אין לי כוח לשום דבר תבלה כמו כל האנשים הנורמליים שלא מבזבזים את השבוע שלהם על מכון.הבעיה שאני סה"כ בן 16 ואני לא יכול עדיין לבחור לעצמי מה ללמוד איך וכמה.קצת חפרתי אבל אני מקווה שתיתן לי את המוטבציה,את אותו הרעל שהיה לי לפני חצי שנה והיום הוא פשוט נעלם.

    • חיים כהן חיים כהן אומר/ת: 11/17/2015 בשעה 12:53

      היי מאור,

      מכיר את זה והייתי במקום שלך.

      תשים לב עם מי אתה מסתובב, מי הם החברים שלך, האם הם גם ככה, חסרי מוטיבציה? אם כן, הגיע הזמן להתחיל להכיר אנשים חדשים ולהסתובב בסביבות אחרות.

      סביבה משפיעה עליך כמעט יותר מכל דבר אחר.

      מוטיבציה באה והולכת – אל תחפש מוטיבציה. תחפש איך לעבוד על המשמעת העצמית שלך.

      תקרא את הכתבה "תקעקע את המשפט הזה על המצח של הילד שלך".

  3. שי אומר/ת: 12/31/2017 בשעה 09:22

    היי חיים אני בחורה בת 18 וחצי אני בדיכאון כבר שנה עוד מעט וחצי אני בכיתה יב חודשים כבר שלא הלכתי ללימודים ושלא נדבר על בגריות אני בקושי קמה מהמיטה בקושי יוצאת הלכתי לפני חצי שנה לטיפול אצל פסיכולוג לא שזה לא עזר אלה החמיר את המצב -במקרה שלי הפסכולוג הוא מנהל בית הספר,זה המקצוע שלו.. הוא עזב אותי באמצע התהליך ככה שזה הגביר בי את החוסר אמון באנשים והאמת היא אתה הנסיון האחרון שלי לקום ולהלחם אני לא סומכת על אף אחד אז אם שלחתי את התגובה הזו אני חושבת שזה הדבר האחרון שלי ליפני הכניעה הסופית .
    עכשיו כשאני כותבת אני במיאה בדלימה אם ללכת למרות הנטישה הזו והסטירה הכל כך כואהבת מאיש חנוך הזה ואחרי שלא דיברתי עם החברים בכיתה כולל החברים הטובים שלי אני בפיגור גדול מבחינה לימטדית ככה שאני מקבלת רגלים קרות שיש לי עוד כוח לקום אני מרגישה שאני שאני מאכזבת את עצמי את ההורים ומאבדת אנשים קרובים.. אני לא למדתי שנה הבנתי את הטעות חזרתי ללמוד וירדתי כיתה כדי לפתוח דף חדש אבל אז אותם אנשי חינוך אמרו לי שאני בדיכאון ואני חייבת לטפל בזה את האמת בעקבות המודעות שלי לדכאון היתה תקופה שהחלטתי לקום ולעשות מעשה ולסיים אם הכאב הזה אבל אני בן אדם הגיוני ניסתי להרגע במקום שקט לכתוב ולהבין מה קורה לי הבנתי שאני לא מרוויחה בשום עולם ולאן אני בורחת שם שחררתי הכל ולא הלחצתי את עצמי יותר.. אני קוראת על זה המון אני לא מנסה לדבר על זה כי אין לי אמון באיש אני משתדלת לקום קצת מהמיטה לצאת אם חברה שלא באמת לצידי אבל לפחות זה ..
    בקיצור אני מקווה שהבנת את הבעייה שלי בקשה אל תפנה אותי לאיש או לטיפול תרופתי אני קראתי מאמרים שלך ובטוחה שיש לך ידע בנושא ..
    מחכה לתשובה ותודה!

  4. שי אומר/ת: 12/31/2017 בשעה 09:37

    *מתנצלת על שגיעות מקלדת..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *