אנחנו עכברים.
רצים בתוך מבוך שלא נגמר, מתישים את עצמינו, כועסים על עצמינו, מנסים להבין למה אנחנו ככה, למה אני כאן, מה הייעוד שלי, מתי אהיה מאושר, למה אני לא כמו ההוא, איך אני יכול להיות טוב יותר ועוד שאלות שלפעמים נדמה כאילו אין עליהן באמת תשובה.
זה יכול להיות מאוד מתסכל, לא?
אבל אולי כן יש תשובה. ואולי, למרות כל הניסיונות שלך, אתה בסך הכל מנסה לברוח מהתשובה כדי לא להתמודד איתה.
כי 'בסופו של דבר' אתה חייב לסבול. אין לך שליטה על הכל. הסבל הוא הכרחי. ואין שום דבר שאתה יכול לעשות כדי להיות אחרת ממה שאתה – כל התשובות האלו מפחידות.
אבל במחשבה שנייה, רק כאשר אתה באמת קולט ש…
הסבל הוא הכרחי.
בני האדם חייבים לסבול מתוך היותם בני אדם.
הרצון שלך שדברים יהיו שונים הוא המקור לסבל שלך.
אין לך שליטה על הכל.
ואין שום דבר שאתה יכול לעשות כרגע כדי להיות אחרת ממה שאתה עכשיו.
עכשיו זה ככה. ככה זה עכשיו
במחשבה שנייה התשובות האלו משחררות אותך כשאתה קולט שאין שום דבר שאתה יכול לעשות. וכשאין שום דבר שאתה יכול לעשות, זה בדיוק הרגע שבו אתה משחרר ומרגיש משוחרר.
אתה רוצה שליטה והשליטה היא המקור של הסבל שלך.
אתה רוצה להכתיב הכל אבל אתה לא מכתיב הכל.
אתה זה שחווה את מה שקורה, ועכשיו זה עכשיו גם אם אתה רוצה שעכשיו יהיה אחרת.
חדשות טובות!
מהי פורמולת ההצלחה המוכחת, המהירה והכל כך פשוטה הזו שגורמת לאלפי אנשים
לעזוב את העבודה שלהם ולנסוע במשך 3 שעות כדי לגלות אותה – גלה את הסיבה כאן!
********************************************************************************************
הסיבה היחידה שאתה מחפש שינוי היא כי אתה חושב שיש משהו שאתה יכול לעשות בנושא.
האמת היא ההיפך.
המציאות היא מה שהיא כרגע.
"אני צריך להיות" / אני צריך להרגיש = סבל.
יש את מה שקיים, ומה שקיים זה הדבר היחידי שמשנה את העולם שלנו.
צפה בתרגיל העוצמתי הזה למטה, תעשה אותו עכשיו ומשהו מדהים יקרה לך.
תחשוב רגע על הכיסא שלך!
אתה לא צריך כלום.
והכיסא שאתה יושב עליו לא צריך כלום.
הכיסא שלך הוא ככה. ככה הוא.
הכיסא שלך בכלל לא קיים.
הכיסא שלך הוא כיסא כי אתה אמרת שהוא כיסא.
במציאות הכיסא הוא לא כיסא. במציאות הכיסא הוא 'משהו' שאנחנו בתור בני האדם הגדרנו 'כיסא'.
וברגע שאתה הסכמת מגיל קטן שכיסא זה דבר יושבים עליו כי ככה חינכו אותך.
כשאתה רואה כיסא, אתה רואה את ההגדרה שלו ואת התפקיד שלו בעולם הזה.
אבל זה שקר כי לכיסא אין הגדרה במציאות מלבד ההגדרה שאנחנו נותנים לכיסא.
ובני האדם תמיד משקרים.
זה לא באמת חייב להיות ככה
כשאתה מגדיר מה צריך להיות אתה משקר.
מה שצריך להיות לא קיים.
ההגדרה שלך, שאתה הסכמת לה מגיל קטן, של 'מה צריך להיות' / 'מה צריך להיות לך' / 'מי אתה צריך להיות', היא שקר.
זה לא באמת חייב להיות.
זה לא באמת חייב להיות.
זה משהו שאתה הסכמת לו שהוא צריך להיות.
והאמת היא שהכיסא הוא לא כיסא – הכיסא הוא 'משהו' פיזי במציאות.
ואם תסתכל רגע על הכיסא שלך (תסתכל עכשיו) – ממש תסתכל ותחווה אותו – אתה לא תראה כיסא. אתה תראה משהו מולך ואתה תחווה פיזית שמשהו נוגע בגוף שלך.
ובלי הגדרה, בלי מילים, הכיסא נעלם.
עכשיו, תנסה להסתכל על כל מה שמסביב כמו שהוא. ללא הגדרות, ללא מילים, ללא מחשבות.
תסתכל על מה שקיים כאילו אתה מסתכל על כל כדור הארץ מלמעלה.
זו המציאות. זה ההווה. וזו החוויה שלך.
החוויה שלך היא ללא מילים וללא הגדרות.
ומי שאתה זו חוויה. ללא מילים וללא הגדרות.
ללא מה צריך להיות. ללא מה אמור להיות.
רק מה קיים.
מה יש.
מי אמר שזה מה שצריך להיות?
ומה שיש עכשיו זה מה שיש עכשיו.
זה לא טוב או רע.
טוב ורע נכנסים כשאתה מתחיל לדבר. לנתח. לחקור. להשוות. לדבר על מה שקורה.
במקום לחוות את מה שקורה.
המציאות שלך עכשיו היא מושלמת מבחינת המציאות.
החוויה שלך היא בדיוק מה שהחוויה שלך אמורה להיות עכשיו.
הסבל שלך מתחיל ונגמר במה צריך להיות.
אבל מי אמר שזה מה שצריך להיות?
אני אשאל שוב 3 פעמים:
מי אמר שזה מה שצריך להיות?
מי אמר שזה מה שצריך להיות?
מי אמר שזה מה שצריך להיות?
אולי התשובה שלך היא אף אחד / אני / ההורים שלי / המחשבות שלי / העבר שלי.
מה שלא יהיה – זה לא צריך להיות, זה אתה הסכמת שככה זה צריך להיות.
הפרעות קשב וריכוז לא קיימות!
הילד לא מקשיב בכיתה?
הוא אמור להקשיב בכיתה.
האם זה באמת נכון?
האם הוא באמת אמור להקשיב בכיתה?
האמת היא: לא. הוא לא אמור לא מקשיב בכיתה מהסיבה הפשוטה שהוא לא מקשיב במיטה.
אמור / צריך לא קיים במציאות. המציאות היא שהילד לא מקשיב.
המציאות היא שבני האדם לא נועדו לשבת 12 שנה על התחת כל יום.
המציאות היא ש'בתי ספר' קיימים רק תקופה מאוד קצרה.
הילד לא צריך להקשיב.
המורה / ההורים / מערכת החינוך רוצה שהוא יקשיב.
אבל המציאות היא אחרת.
המציאות היא מה שהיא.
ו5000 ק"ג של רצון, ציפיות ו'מה צריך להיות' לא ישנו את המציאות.
המציאות לא מתכופפת בשביל אף אחד.
13 שנה לא הצלחתי לרכב על אופניים
אז מה אפשר לעשות? מה אפשר לקחת מכל זה?
שליטה מלאה על החיים שלך על ידי שחרור השליטה.
13 שנה שניסיתי לרכב על האופניים ללא הצלחה.
זה גרם לי להרגיש מאוד חריג ושונה.
למה הם מצליחים ואני לא?
אני צריך להצליח!
אם רק היה מישהו שיגיד לי
"חיים, אתה לא צריך להצליח מהסיבה הפשוטה שאתה כרגע לא מצליח".
אחרי 13 שנה של ניסיונות, ויתרתי על זה שאני צריך להצליח ופשוט נמנעתי מלרכב על האופניים.
ואז זה קרה.
יום אחד, אחד מהמדריכים בפנימיה שלי לקח אותי לכביש ריק עם אופניים ואמר לי "תעלה".
"אני לא יודע לרכב" אמרתי לו.
"תעלה" הוא התעקש.
עליתי.
אני אוחז בכידון, מתחיל לדווש והוא מאחורה מחזיק את האופניים כדי שלא אפול.
אחרי 20 שניות של רכיבה אני מסתובב להגיד לו משהו…
אבל הוא לא שם.
ואני רוכב על האופניים לבד כשהוא מנופף לי לשלום מרחוק.
"אני יודע לרכב על אופניים" הפך להיות המציאות שלי
ברגע שהפסקתי לנסות לרכב על אופניים.
ברגע ששיחררתי שליטה וכשעליתי על האופניים
לא היה אכפת לי אם אני אצליח או לא.
תחשוב על זה
איפה בחיים שלך הגיע הזמן שתשחרר שליטה, תסתכל על המציאות כמו שהיא ותחליט שאתה אוהב את עצמך כבר עכשיו, למרות כל הנסיבות? למרות מה שקיים או לא קיים בחיים שלך כרגע?
איך זה ירגיש כשתשחרר את כל מה שאתה 'צריך להיות' ותתחיל להתנהג לפי מה שבאמת קיים?
עד הפעם הבאה,
חיים כהן סבן.
נ.ב. – אם חשוב לך באמת לאהוב את עצמך, להבין מהי המשמעות של החיים, למצוא כיוון כרגע בחיים ולפתח ביטחון עצמי מלא בעצמך שלא תלוי במצבי הרוח שלך, אז תצטרף ליותר מ1700 איש מכל הארץ שכבר הגיעו לגלות את פורמולת 6 השלבים שלי להצלחה מאסיבית ומהירה בחיים האישיים שלך ובקריירה שלך – לחץ כאן כדי להצטרף עכשיו ותקבל 2 מתנות בשווי של ₪794 במתנה עכשיו
גלה עכשיו איך הגעתי מהכנסה של 600 ש"ח בחודש, דירה של 16.5 מ"ר ולאחר שעזבתי את הבית בגיל 13… בתור יזם ישראלי וסלב רשת משפיע, אני חושף בפעם ה37 את הפורמולה הסודית ש'הביאה לי' משכורת של הייטקיסט ורופא ביחד, לייפסטייל של תייר בתאילנד ושינתה לי את האישיות ב180 מעלות – מילד ביישן ומופנם לבעל אופי דומיננטי, אסרטיבי, וכריזמטי… וזה יותר פשוט ממה שזה נשמע… – גלה עוד כאן עכשיו
פוסטים מומלצים
הסוד הזה יגרום לחברה שלך להציע לך נישואין
02 מרץ 2022
8 חוקי חיים שאף אחד לא יודע
27 אוג 2021