מי רודף אחריך?!


מוטיבציה

אתמול, בחדר כושר, תרגיל לחיצת חזה עם משקולות… 37.5 ק"ג כל יד, מבקש מיוני המדריך כושר לשמור עליי ולהיות מאחוריי, למקרה שאצטרך עזרה.

סט הראשון, רוצה להגיע ל12 חזרות… אבל מצליח רק ל8, ויוני שם כדי לעזור לי להגיע ל12 חזרות.

סט השני, אותו הדבר.

 

ואז, קרה משהו מעניין בסט השלישי.

 

שמתי לב, שלאחר 8 חזרות, המח והגוף שלי כבר ציפו מיוני לתת לי יד ולעזור לי להגיע ל12 חזרות מלאות.

אז הידיים שלי, מתוך הרגל, התחילו לוותר כבר בחזרה השמינית.

 

אתה מבין?

 

היה לי נח להיעזר ביוני וגם קל יותר, אז באותו הרגע ששמתי לב לזה, ממש לקראת החזרה השמינית, צעקתי לו בבת אחת "תתרחק!" (כן, אני צועק גם בחדר כושר).

שמתי לב, לחצי שניה, איך אני מצליח להגיע לשמונה חזרות באופן חלק, וממש בחזרה השמינית, הגוף שלי מתחיל לוותר, כי הוא פשוט חיכה שיוני ייכנס וייתן לי יד.

 

יוני, מבולבל, התרחק במהירות… ואני, שמתי את עצמי במצב מאתגר… מצב שבו אני חייב למצוא את הכח מבפנים, ולסיים את התרגיל בכוחות עצמי.

 

ומה אתה חושב שקרה?

 

בגלל שיצאתי מאיזור הנוחות שלי (העובדה שיוני מאחוריי, ומקסימום אם אכשל הוא יהיה שם כדי להציל אותי), הייתי במצב של DO OR DIE – תעשה או תמות.

מצב שבו אני חייב למצוא איכשהו את הכוחות בעצמי ולסמוך על עצמי, ורק על עצמי, כדי לסיים את התרגיל

 

 

המחלה: נוחות

(אם יוני שם, והוא יכול לעזור לי, למה שאני אדחוף את עצמי ואראה באמת למה אני מסוגל לבד)

 

משפחה זה דבר נהדר.

חברים זה דבר נפלא.

המיטה זה דבר מחמם ומרגיע.

העבודה שלך היא מקום מבטחים.

 

אבל כל אלו, יגרמו לך להישאר למטה.

כל אלו, הם גלגלי העזר שלך.

כל אלו יגרמו לך לא לממש את הפוטנציאל האישי שלך, החבוי שבך, כי אתה תמיד תישען אחורה על המדריך… על ההורים, החברים, העבודה ובסופו של דבר, על המיטה החמה שלך.

 

כי יש אך ורק 2 סיבות שבגללן אתה יכול לקום רעב בבוקר, עם אנרגיה ועם חשק עז לצוד את החלומות שלך:

1. משהו בוער לך בלב, מרגש אותך ומלהיב אותך ואתה חייב לעשות אותו לא משנה מה – טיול לחו"ל, חברה ושלך ואתה נוסעים לצימר, אתה מתחיל פרויקט חדש ומעניין, אתה הולך לפגוש מישהו שחיכית שנים לפגוש אותו, יש לך דייט בעוד כמה שעות וכו'.

2. משהו קורה בחיים שלך שמחייב אותך לפעול, אחרת המצב יהיה גרוע הרבה יותר – חבר שלך בבית חולים, הבנק הודיע לך שהוא הולך לסגור לך את העסק, קיבלת הודעה מהרופא שלך שאתה חייב ניתוח, אתה באיחור של 2 תשלומים לשכר דירה וכו'.

 

אלו 2 הסיבות היחידות שגורמות לנו לפעול.

 

 

אם הכרית נעימה לך, הבית חם, אתה מוקף בתמיכה, יש אוכל במקרר… למה שתקום לצוד?

 

רוב האנשים לא פועלים בחיים שלהם כי נח להם.

הדבר שהם תמיד חלמו לעשות, יכול לחכות ליום אחד בעתיד.

ןשום דבר לא רודף אחריהם ונושף להם בצוואר.

 

אז אם אין לך משהו שבוער לך לעשות בעולם הזה ולהגשים אותו, ואם אין לך משהו שרודף אחריך ומחייב אותך לפעול, למה שתקום בבוקר בזמן?

למה שתהיה אחד שמתמיד במטרות שלו?

למה שתהיה לך משמעת עצמית?

למה שתרדוף אחר המטרות שלך באופן עקבי?

 

אז אתה אולי אומר:

"כי אני רוצה, מה זאת אומרת למה?".

"כי זה חשוב לי".

 

אתה אולי רוצה, וזה אולי חשוב לך, אבל זה לא מספיק כדי להזניק אותך מהמיטה. איך אני יודע? כי אתה לא שם.

כי אתה לא קם כל בוקר עם מוטיבציה ופוקוס על מה שאתה אומר לי שחשוב לך.

 

אתה קם לטלוויזיה, לחברים, לעבודה שאתה לא רוצה להיות בה, לפלאפון, לפייסבוק…. כל המקומות שלא כוללים את החלום שלך. את השאיפות שלך.

הנוחות שלך… כל מה שקל לך לעשות וכל מה שמוכר לך, קושרת אותך בשלשלאות לרצפה, ולא נותנת לך לעוף.

 

 

תפסיק לברוח מהכאב שלך

 

הפחד מלהיות לבד, מלגלות את האני האמיתי שלנו, משאיר את רובינו איפה שנח לנו, אפילו אם לא טוב לנו שם.

אנחנו מפחדים לצאת החוצה, להתמודד עם העולם, לעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות ולסמוך על עצמינו.

 

אם כל פעם שעולה אצלך פחד או ספק, אתה משתיק אותו על ידי זה שאתה צופה בטלוויזיה או במחשב,

ואם כל רגע שאתה מפחד אתה בורח לאמא או לאבא,

ואם אתה תמיד מתייעץ עם 200 איש לפני שאתה מקבל החלטה כי עדיין לא פיתחת את היכולת לסמוך על עצמך,

אתה לעולם לא תמצא את הגרסה הטובה ביותר שלך.

 

הכאב, הפחד והספקות לא יהרגו אותך. אם תתמודד איתם כמו שהם, הם רק יהפכו אותך לחזק יותר – בלתי מנוצח.

 

 

על איזה חלום ויתרת?

 

אני שם לב, אצל לקוחות קואצ'ינג שלי, שכמעט ל90% יש את אותו מכנה המשותף שמעקב אותם – נוחות.

מעקב אותם להיות מה שהם תמיד רצו להיות – ספורטאים, ציירים, מוסיקאים, סופרים, מאמנים והרשימה לא נגמרת…

 

אבל נוחות היא השטן.

הנוחות תתגנב אליך לחיים מבלי שאתה שם לב, וככה היא מתגנבת גם אליהם.

מסתירה את עצמה ומסווה את עצמה בתור משהו שהם ממש חייבים כדי להצליח.

 

כשנח לך לסמוך על אבא ואמא שלך שתמיד יצילו אותך, אתה לא תרגיש שחשוב להתחיל עכשיו.

הכי הרבה, אתה יכול להתחיל שבוע הבא או שנה הבאה.

 

כשאתה יודע, שמקסימום אם לא תצליח, אתה תמיד יכול לחזור להורים, לישון אצל חברים ולהיזרק אצל הדודה, אתה אף פעם לא תיתן 100% מעצמך.

 

נוחות, אותו וירוס שאני מדבר עליו בספר שלי "חמשת מלכי המוטיבציה", היא האויב הקטלני ביותר שלי ושלך.

 

כל עוד נח לך,

אתה תמיד תדחה את עצמך לעתיד.

תמיד תדחה את מה שרצית לעשות לשנה הבאה.

לעולם לא תרגיש איזשהו דחף להתחיל היום.

 

 

תעזוב את הקן

 

הגיע הזמן לעזוב את הקן, נץ יקר.

להכיר את העולם האמיתי כמו שהוא ולפרוש כנפיים.

 

כשתעזוב את הקן, אתה תחווה סימפטומים של גמילה.

פחד, רעידות, ספקות, חששות, בחילות, חוסר תיאבון….. ואז אתה תדע שאתה על הגל הנכון.

 

כשסוף סוף, אתה חווה את הכאב, ואתה נותן לו להיות שם, מבלי להתקשר לאחיך או להורים שלך.

כשסוף סוף, אתה שואל את עצמך מה נכן לעשות, ולא נכנס לגוגל או מסמס לחבר שלך.

 

כשאתה מתחיל לסמוך על עצמך ולשאול את עצמך מה אני רוצה לעשות, אתה שם לב שיש בתוכך להקת אריות רעבות עם רעל בעיניים שמוכנות לצוד בשבילך כל מטרה שרק תחלום עליה.

 

גנדי קם כל בוקר עם מטרה בוערת בלב שלו,

מרתין לות'ר קינג לא היה צריך שכנוע מהמשפחה שלו, כדי להמשיך במסע שלו לשיוויון בין לבנים ושחורים,

תומאס אדיסון הקריב שינה, אוכל וסקס כדי שאני אוכל לשבת כאן בבית שלי ולכתוב את הכתבה הזאת תחת מנורה ולא בחושך,

סטיב ג'ובס הקשיב לעצמו וסמך על עצמו כשהוא הביא לנו את האייפון למרות שכולם אמרו לו שהוא משוגע.

 

אלו אנשים שלא הפסיקו להקשיב ללב שלהם, וסמכו על עצמם.

זהו דבר נוסף שאני מדבר עליו בספר שלי "חמשת מלכי המוטיבציה".

איך לאט לאט, אותו חלום ישן שלנו…. לנגן, לצייר, לכתוב, לטייל בעולם, לבשל…. נקבר אצלינו עמוק בלב, ובמקום זאת אנחנו בוחרים במסלול בטוח, שבו תובטח לנו עבודה ופרנסה, רק כדי לקום כל בוקר עם דיכאון וציפייה שהסופ"ש כבר יגיע.

 

 

יום שבת? מה זה?!

 

אני לא יודע מה זה סופ"ש או מה זה יום ראשון.

סטיב ג'ובס לא ידע מה זה יום ראשון.

ביל גייטס לא זכר מה זה יום שבת כשהוא הקים את מייקרוסופט,

מארק צוקרברג לא שאל את עצמו מה התאריך היום כשהוא ישב בחדר שלו ופיתח את פייסבוק…

 

אנשים שמגשימים את החלום שלהם, לא חיים לפי חוקי החברה,

הם חיים בשביל לתת כל יום את הכי טוב שלהם, כדי לחיות את הייעוד שלהם וכדי לממש את הפוטנציאל החבוי שבהם.

 

הם מקשיבים ללב שלהם, לוקחים סיכון, מעזים ורצים לעבר המטרות שלהם, גם שכולם מסביבם מטילים בהם ספק, וגם כשכולם מסביבם קוראים להם משוגעים.

 

אני משוגע,

אני רוצה את הטוב ביותר בשבילי,

אני רוצה את מה שאני רוצה,

אני לא אחכה שזאב ירדוף אחריי,

אני לא אחכה לטרגדיה בחיים שלי שתגרום לי לפעול,

אני לא אחכה שהרופא יודיע לך שאני עם סכרת כדי להתחיל להתאמן,

אני לא אדחה דברים למחר, כי יש לי רק את היום, והמחר לא מובטח לי בכלל.

 

אני אקום בבוקר עם עיניים פקוחות לרווחה, מאזין היטב ללב שלי, מקשיב טוב טוב לתחושות שלי, והולך עם עצמי לאן שאני לוקח את עצמי.

 

אני לא פאקינג רובוט….

 

"היום יום ראשון, אז אני צריך לעשות X Y Z".

 

FUCK THAT BULLSHIT.

 

 

תוציא את החרב

 

אני הבוס.

היום אני אעשה הכל כדי לקרב את עצמי לחלומות שלי.

אני אקום עם החרב שלי, אחזיק אותה ביד אחת, ואחתוך כל מכשול וכל ספק וכל פחד שעומדים בדרך שלי. מי בא?!

 

אני אהיה מודע לנוחות שלי… המיטה החמה, ההרגלים שמלווים אותי כל יום, האנשים שאני מסתובב איתם, השיחות שלי עם המשפחה, החברים שנמצאים לי בוואטסאפ…. ואני אשאל את עצמי תמיד "מה מקדם אותי ומה מעקב אותי?".

 

אני אהיה חסר רחמים לגבי כל עלוקה שיושבת לי על הצוואר ומוצצת לי את הדם… לוקחת ממני את אנרגיית החיים שלי.

אני אזרוק את הטלוויזיה מהמרפסת אם יש צורך,

אני אחליף מספר פלאפון,

אני אעבור לגור לדירה משלי,

אני אעזוב את העבודה שלי,

אני אנקה את הבית שלי מסוכר ומג'אנק פוד,

אני – הבוס של החיים שלי – אעשה הכל כדי שהדרך שלי, הימים שלי והזמן שלי על כדור הארץ, יהיו מלאים בחוויות טובות.

כדי שאוכל לממש את הפוטנציאל שלי, כדי שאוכל לתרום מעצמי לאחרים, כדי שאגיע לסוף החיים שלי, מרוקן לגמרי… משומש לגמרי… שלא אשאיר בעצמי דבר אחד אפילו.

 

אל תחכה שמישהו ירדוף אחריך,

אל תחכה שידפקו לך בדלת כדי להעיר אותך,

אל תחכה ליום אחד שבו אתה תגשים את החלום שלך…

 

אל תיתן לנוחות לתעתע בך, היום… הרגע הזה, הוא הרגע היחיד שנשאר לך, תתחיל עכשיו,

חיים תכל'ס כהן.

 

נ.ב.

 

אני אחכה לך בתגובות למטה, כדי לשמוע ממך, מה לדעתך עוצר בעדך להיות מי שנועדת להיות ולהגשים את החלומות הכי גבוהים שלך, ואהיה שם כדי לתת לך עצה או שתיים. נתראה בתגובות למטה.

 

 

נ.ב.

מה אם היית יכול לקום כבר מחר בבוקר עם הרגשה אחרת לגמרי?

מה אם היית יכול להישאר עם מוטיבציה פנימית – שלעולם לא נגמרת?

ומה אם הייתי אומר לך שיש פורמולה חדשה, לא שגרתית ואפילו מסוכנת מרוב שהיא אפקטיבית, שכשתשים את הידיים שלך עליה היום, אתה לא תהיה מסוגל – גם אם ממש ממש תרצה – לחזור לאני הישן, זה שדוחה דברים, זה שלא מסוגל להתמיד וזה שלא מסוגל לעמוד בהבטחות של עצמו?

כי הפורמולה תעשה לך סוויטצ' אחד ענק בראש, תפיל לך את כל האסימונים הנכונים ותראה לך דרך שבה אתה יכול לקום בקלות, כל בוקר – בלי יוצא מן הכלל – חי, ארנגטי ועם הרבה מאוד מרץ – כאילו הזריקו לך טסטוסטורון של ילד בגיל 13… הפורמולה נמצאת בתוך הספר "חמשת מלכי המוטיבציה" – תרכוש את הספר כאן עכשיו


להגיב על משתמש אנונימי (לא מזוהה) לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *