הסיפור של הבחור שהפך לסופרמן אמיתי תוך 21 יום


מוטיבציה

 

 

השעה 13:05.

הוא מאחר.

 

אני חושב לקום וללכת.

ואז אני רואה אותו.

 

שיער שחור ארוך עד הכתפיים, מבנה גוף רזה,

שפם של ילד מתבגר והוא מתקרב לעבר השולחן שלי.

 

שפת הגוף שלו סגורה, ראש למטה

ואני רואה שהוא מזיע בפנים.

 

"מה שלומך?" אני אומר בעמידה "תצטרף אליי"

הוא תופס את הכיסא מולי ומתיישב.

 

השולחן מיועד ל4 אנשים, צמוד לקיר

ואנחנו יושבים בכיסאות שצמודים לקיר.

 

זה היה השולחן הקבוע שלי שבו הייתי נפגש

עם לקוחות חדשים בבית קפה הקטן הזה בתל אביב.

 

"זה שלך" הוא אומר לי, מוציא מהכיס שטרות מקומטות,

רטובות עבור הפגישה.

 

"בוא נתחיל קודם בשיחה ונדבר על התשלום בסוף"

אני אומר לו ומסמן לו להחזיר את השטרות לכיס שלו.

 

מהרגע שהתיישב הוא מסתכל לכל כיוון אפשרי

בבית קפה חוץ מלהתסכל ישירות אליי.

 

"אתה מתרגש" אני אומר לו "זה בסדר גמור"

ומושיט לו מפית לנגב את הזיעה על המצח שלו.

 

אך מפית אחת לא מספיקה.

אז אני מציע לו רגע לשטוף פנים ולהתרענן.

 

הוא לוקח אותי על ההצעה שלי

וחוזר לאחר 2 דקות יותר רגוע.

 

אבל עדיין רועד…

 

"ספר לי קצת על עצמך"

אני מבקש ממנו.

 

"לא אתה לא מבין. אני עוקב אחריך ביוטיוב

ולהיות כאן מולך זה מטורף בשבילי"  הוא אומר בהתרגשות.

 

"ואני מרגיש שהם מסתכלים עליי"

הוא אומר בזמן שהעיניים שלו מרצדות לכל כיוון אפשרי בבית קפה, במהירות.

 

מקרה כזה של חוסר ביטחון ולחץ עדיין לא ראיתי…

זו המחשבה שעוברת לי בראש.

 

בזמן הזה על השולחן נמצאים לפטופ, מחברת, עט,

2 כוסות מים ושטרות כסף 'מזיעים' שהוא הוציא מהכיס שלו.

 

כי הוא מזיע.

מזיע כאילו הוא רץ מרתון עכשיו.

 

לאחר כ40 דקות שבהן הוא מספר לי

על החיים שלו, אני מוצא את עצמי אבוד.

 

הנה יושב מולי בחור צעיר, עוד לא בן 18,

ומספר לי סיפור כואב על חייו.

נתק מההורים, ביישנות שהופכת אותו ל'נכה חברתית',

גר לבד, נשר מהלימודים ובקושי מצליח לשמור על

מבט בעיניים מול בן אדם אחר ליותר משניה אחת.

 

אז הייתי חייב לעשות משהו כדי לעזור לו

אבל ידעתי שבמקרה שלו צריך פתרון שעד עכשיו שמרתי בכיס שלי.

 

ידעתי שהוא לא לקוח רגיל ושהוא יצטרך

ממני פתרון לא רגיל.

 

ואז נזכרתי באותו לילה בודד וגשום בדירה הקטנה שלי

בתל אביב אחרי הפרידה הראשונה והרצינית שלי אי פעם.

 

פרידה שיזמתי בעצמי ולא תיארתי לעצמי

כמה כאב ובדידות היא תיצור לי.

 

כשהוא יושב שם מולי אני נזכר איך

באותו לילה כל החיים שלי השתנו.

 

3-4 ימים של ריקנות, מחשבות טורדניות שמציפות

לי את הראש, חוסר יכולת לקום מהמיטה ולהכין לעצמי אפילו אוכל…

 

ותחושה של גועל עצמי הובילו אותי לכבות את הטלוויזיה,

להוציא את המחשב הנייח מהחשמל, לשים את הפלאפון על מצב טיסה ולשבת עם עצמי עד השעות הקטנות של הלילה עם מטרה אחת:

 

"אני מוצא פתרון לחזור לעצמי ולגרסה הטובה שלי או שאני לא הולך לישון,

כי אין סיכוי שאני קם מחר לאותה גרסה עצלנית ודוחה שאני חי איתה עכשיו"

 

אז לקחתי את הלפטופ על הברכיים, ישבתי במיטה, פתחתי

את היומן מחשבות שלי והתחלתי לכתוב…

 

 

ואחרי שעה של כתיבה, זה הגיע.

זה הגיע אליי בכזו מהירות כאילו קיבלתי 'סמס מוחי'.

 

שעה וחצי לאחר מכן, הדבר שהגיע בתור רעיון,

הפך להיות תוכנית מודפסת למשך 21 יום.

 

תוכנית שתחזיר אותי למי שאני יודע שאני מסוגל להיות.

תוכנית שתאפשר לי…

 

לעמוד במילה שלי…

לקום בזמן….

לעשות את מה שאמרתי שאעשה…

לקבל שוב ביטחון בעצמי…

להאמין באמת, ובאופן אמיתי, שדברים טובים עומדים להגיע בשבילי…

לחסל את הקול הקטן בראש שלי שרק שם לי רגליים והורס לי את החיים…

לשלוט בעצמי ולא להיות נשלט על ידי הרגשות שלי…

 

"ממחר, אני מתחיל את התוכנית הזו

ואני משנה לי את החיים"

 

ולמרות שהמשפט הזה היה כל כך מוכר לי

מפעמים קודמות שהבטחתי לעצמי.

 

הפעם ידעתי בוודאות שהפעם זה

יהיה אחרת.

 

לא יודע איך… פשוט הרגשתי בפנים,

עם התוכנית הזו שבניתי לעצמי…

 

שאני עומד להכיר את עצמי כמו שבחיים לא הכרתי…

שאני עומד להשיג דברים שבחיים לא חשבתי שאני מסוגל להשיג…

 

שהפרידה הזו נגמרה ושמתי אותה מאחוריי,

ברגע שעצמתי את העיניים, הלכתי לישון והתרגשתי בטירוף…

 

להתחיל את ה21 יום הראשונים של החיים החדשים שלי.

ולמרות שאלו היו ה21 הכי מעניינים, מאתגרים ו'מלאי תובנות' של החיים שלי…

 

ולמרות שזה לא היה פשוט.

בדיעבד מסתבר שצדקתי.

 

כי תוך 21 יום, באמת התחלתי חיים חדשים.

אפילו לפני שעברו 21 יום.

 

התחלתי לחיות בתור בן אדם חדש.

ושמתי את 'מה שעיכב אותי מאחוריי, לתמיד'.

 

לא רק שהספקתי תוך 21 יום יותר מאשר הספקתי ב3 חודשים האחרונים…

מהיום הראשון של התוכנית ועד היום לא הייתה פעם אחת אפילו שלחצתי על הנודניק של השעון המעורר.

 

חזרתי לעצמי ואפילו אפשר לומר לגרסה פי 100 טובה יותר,

חזקה יותר ומספקת יותר של עצמי.

 

"חיים?" הוא קורא לי…. מסתבר שנעלמתי

במחשבות של עצמי לדקה או שתיים.

 

"תקשיב לי טוב! אני עומד לעשות משהו שיכול

לשנות לך את כל החיים מהרגע שאתה יוצא מכאן הביתה…

 

משהו שעדיין לא נתתי לאף אחד מהלקוחות שלי

ואתה תהיה בין הראשונים שיבדקו את זה.

 

במקרה הכי גרוע אתה תישאר איפה שאתה.

אבל אם זה יעבוד לך, אתה לעולם לא תהיה אותו הדבר.

אתה מוכן לנסות את זה?

 

"כן. אני מוכן לנסות את זה. אין לי מה להפסיד,

רק תגיד לי מה לעשות." הוא הגיב לי בהתלהבות.

 

אני מסתכל עליו כדי לראות האם הוא רציני,

ואומר לו "מעולה, לך הביתה".

 

"מה?" הוא שואל מבולבל.

 

"לך הביתה. אתה תקבל את כל הפרטים היום בלילה.

אתה מתחיל ממחר. ממחר ב21 יום הקרובים, אתה

תעשה את כל מה שיהיה כתוב לך בתוכנית, למשך

ה21 יום הקרובים. כולל שישי ושבת בלי לשבור

את הרצף בכלל. אלו דברים שלא ידרשו ממך

יותר מ10-15 דקות ביום, אבל אסור לך לשבור

את הרצף של ה21 יום. עוד 21 יום אנחנו ניפגש,

רק אם תסיים את ה21 יום האלו בהצלחה ולאחר

מכן תספר לי על החוויה שלך, עכשיו לך הביתה".

 

———————————————————–

 

השעה 15:59.

הפגישה השנייה נקבעה ל16:00, אבל הוא הקדים.

 

למרות שבהתחלה, כשהוא עמד מולי עם לבוש

ייצוגי וחולצה מכופתרת לבנה, חזה בחוץ, ברוגע ועם גוף זקוף…

 

לא זיהיתי שמדובר באותו בן אדם.

"היי חיים" הוא ניגש אליי בביטחון מושיט את היד קדימה ללחיצה.

 

אני, לוחץ לו את היד, מרגיש מבולבל,

מכווץ את הגבות ומנסה להבין 'מי זה הבחור הזה שעומד מולי'.

 

אז הוא אומר את השם שלו ומנסה

להזכיר לי שיש לנו פגישה היום.

 

 

20 דקות לאחר מכן, הוא מספר לי שהוא לעולם לא הרגיש

כזה ביטחון ועוצמה כמו שהוא מרגיש עכשיו.

 

איך תוך יום אחד הוא הרגיש שכל העולם, כל האנשים

בחוץ, אפילו נשים, מסתכלים עליו כאילו הוא סלבריטאי ומפורסם.

 

איך הוא קיבל כאילו שליטה מלאה בעצמו

ואיך הרגשות והמצבי רוח שלו לא שולטים בו יותר.

 

ואת האמת… הוא לא היה צריך להגיד כלום…

להסביר כלום או לספר לי.

 

אני הייתי בהלם.

לא ממה שהוא סיפר לי.

 

אלא ממי שהוא היה.

ביטחון. כריזמה. ורוגע.

 

יושב שם מולי זקוף… צוחק עליי

שאני בהלם ואומר "כן… אני יודע".

 

היום… כמעט 4 שנים לאחר מכן,

ואחרי מספר ניסיונות של התוכנית על לקוחות בודדים אחרים שלי.

 

החלטתי לפתוח את כל הקלפים, לחשוף את סיפור הפרידה שלי,

לשתף את התוכנית הזו בצורה האפקטיבית ביותר ולעזור לכמה שיותר אנשים לקבל שליטה חזרה על האני הכי טוב של עצמם.

 

בשביל שהתוכנית תעבוד בצורה אפקטיבית,

ייפתחו כל כמה חודשים מחזורים של קבוצות שיעברו את התוכנית ביחד, באותו הקצב ובאותו הזמן.

 

עד עכשיו, הניסיונות הראשונים שעשינו, עבדו בצורה פנטסטית.

ואם בא לך לקחת חלק בזה, יש לך אפשרות.

 

אם הקישור כאן עובד, סימן שההרשמה למחזור הקרוב פתוחה.

אם הקישור לא עובד, כנראה שההרשמה סגורה ותוכל לבקש שיודיעו לך כשייפתח המחזור הבא.

 

תבדוק כאן

 

*הסיפור אמיתי לחלוטין. יש פרטים ששונו, נערכו ונשמטו על מנת לשמור על פרטיות הלקוח הספציפי / עקב 'חוסר זיכרון' בפרטים כמו זמן הפגישה – המהות של הסיפור והמסר אמיתיים לחלוטין.

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *