המילים החשובות ביותר שתקרא בכל ימי חייך


מוטיבציה

 

המילים שאתה הולך לקרוא ברגע זה הן המילים החשובות ביותר שאתה הולך לקרוא בכל ימי חייך.

הסיבה שאני כותב לך את ההודעה הזאת בצורה כל כך דרמטית היא כי אני הייתי נותן הכל, כדי לקרוא את המילים האלו לפני 10 שנים.

 

מכיוון שאתה לא יודע אם אני דובר אמת או לא, כל מה שאני יכול עכשיו, זה להציע לך לבוא עם ראש פתוח, זה הכל.

אתה לא צריך להאמין לי.

ואתה לא צריך להתנגד לי.

פשוט תפתח את שערי המח שלך, תבדוק ותחליט בעצמך.

 

יצאת צדיק הוציא אותך חשדן

 

אתה מבין?

 

אני צריך לכתוב לך את ההקדמה הארוכה הזאת, כי נדפקת.

אני נדפקתי.

 

חברות פלאפון שרימו אותי, חברה שבגדה בי, אמנון לוי מראה לנו כמה רמאים יש במדינה, יצאת צדיק מאכיל אותנו בספקות ובפחדים, החדשות מראות לנו כמה שחיטות, כאוס וסכנה יש מחוץ לבית שלנו ורמת הביטחון והאמון שלנו בחברות ובאנשים נמצאת היום מתחת ל0%.

וכשמישהו מדבר אלינו באופן ישיר, תכל'ס בלי בולשיט… אנחנו אוהבים את זה, אבל בו זמנית, קצת חוששים מזה.

אנחנו כל כך רגילים לזה שמורחים אותנו בהבטחות, אז כשמישהו מגיע אלינו עם אמת ותכל'ס, אנחנו קצת בהלם.

 

תפסיק לקרוא אם…

 

אוקיי,

לפני שאתה ממשיך לקרוא, זה לא יהיה הוגן מצידי אם אני לא אתן לך את הטיפ הטוב ביותר שלי ל"איך לקרוא את ההודעה הארוכה והחשובה" שאתה מקבל ממני היום כדי ממש לצאת ממנה בן אדם אחר לגמרי.

אל תמשיך לקרוא אם מישהו או משהו הולכים להפריע לך כרגע, ותשמור את הקריאה הזאת לזמן שבו אתה פנוי לגמרי מהסחות דעת. מומלץ לקרוא את זה לפני השינה או ממש בתחילת הבוקר.

הרי לא היית רוצה לקרוא את המילים החשובות ביותר שאי פעם נכתבו, ספציפית בשבילך, כשמישהו מפריע לך באמצע נכון?

לא, אתה צריך פוקוס חד מאוד.

 

אני כותב את זה לאמא ולאבא שלך

 

אז כשאתה קורא את המילים האלו, אתה כבר מרגיש את זה….

אתה מרגיש שאני מדבר אליך, אישית…

כאילו המכתב הזה נכתב ספציפית בשבילך.

והוא אכן נכתב ספציפית בשבילך.

 

הוא נכתב ספציפית בשבילי.

בשביל אבא ואמא שלך.

בשביל הילדים שלך.

בשביל חברה שלך.

בשביל השכנה שלך.

 

כי למרות מה שרוצים שנחשוב… ימני, שמאלי, ערבי, יהודי, נוצרי, הומו, לסבית, נהג אוטובוס, מלצר, ראש ממשלה, עיוור, אילם, שחור, לבן וג'ינג'י…. אני ואתה זה אותו הדבר.

 

שנינו רוצים, פחות או יותר, את אותו הדבר.

כן, חיצונית אנחנו שונים…

 

אתה נמוך, אני גבוה.

לי יש ראש מרובע, לך יש ראש עגול.

אתה שחור, אני לבן.

 

אבל, כשעוצמים את העיניים, מה נשאר בתכל'ס?

 

נשאר בפנים הרצון לחיות עם משמעות.

הרצון לישון בלילה עם מישהו שיחזיר לך אהבה. הרצון להיות בריא ולהיראות טוב. הרצון לקום בבוקר עם מטרה.

הרצון להאמין בעצמינו ולהיות בטוחים ביכולות שלנו. הרצון להשפיע ולהרגיש חשובים. הרצון להיות חזקים מנטלית ופיזית. הרצון להביע את עצמינו בחופשיות בלי "מה יחשבו ומה יגידו".

כשאתה מתעלם לשנייה מה"רעש" החיצוני… מההבדלים שנראים רק לעין, אתה מגלה ששנינו רוצים חופש.

 

בלי חופש, אתה עבד.

בלי חופש, אני קם ועובד בשביל 22 ₪ לשעה.

בלי חופש, אני מתפשר על קריירה ממוצעת.

בלי חופש, אני עושה "העתק הדבק" כמו כל החברים וקם כל יום ללימודים שמשעממים אותי… ואז אני לוקח כדורים כדי להיות בפוקוס, כי אני פשוט לא מצליח לשמור על ריכוז בכיתה.

(אולי אם היית בוחר משהו שאשכרה מעניין אותך, הפוקוס היה בא מעצמו, לא?).

 

בלי חופש, אני בפחד.

בלי חופש להביע את עצמי, אני תמיד מסתכל על הבחורה ומתרץ.. חושב לעצמי "אם רק הייתי…"

בלי חופש להיות אני, אני כל הזמן מתרץ את עצמי לאחרים כדי שיאהבו אותי.

בלי חופש, אני מתעורר בבוקר ורואה מולי בת זוג שלא מעריכה אותי ושאין לנו שום דבר במשותף.

בלי חופש, אני תמיד דוחה את הבריאות שלי ל"יום אחד בעתיד" וסובל כל שנה ממחלות, פציעות וכאבי ראש.

בלי חופש, אני מסתכל מול המראה ואף פעם לא מרוצה מאיך שאני נראה.

בלי חופש, אני תמיד מחכה….

 

מחכה שמישהו יגיד לי מה לעשות.

מחכה שמישהו יראה לי את הדרך.

מחכה שמישהו ייתן לי רשות.

מחכה לתעודה שתיתן לי את הO.K.

 

בלי חופש, אני עוד כבשה שהולכת אחרי עדר….

מפחדת להרים את היד ולשאול "מישהו לעזאזל יודע לאן אנחנו הולכים?"

 

ידע זה לא כח

 

כמו שרשמתי לך, שנינו נמצאים כרגע על אותה סירה ורוצים פחות או יותר את אותו הדבר.

פחות או יותר, רוצים את אותם יעדים בחיים.

 

וההבדל העיקרי בינינו הוא השימוש שאנחנו עושים בסירה שלנו.

השוני הוא באיך אתה מבלה את הזמן שלך.. שעה שעה, יום יום, חודש חודש ושנה שנה.

 

תראה, הם אומרים "ידע זה כח".

אבל מה אם אתה מקבל ידע שגוי.

 

מה אם…

 

מה אם כל מה שלימדו אותך מבוסס על אמונות, תפיסות והרגלים חברתיים שכבר לא עובדים במציאות החדשה והמתקדמת שלנו היום.

מה אם הצורה שבה אתה מתלבש היום לא יכולה לקדם אותך למטרות שלך?

מה אם הציפיות שלך רחוקות מהמציאות ובגלל זה אתה מתאכזב בכל פעם שאתה מנסה קורס חדש / דיאטה חדשה / בת זוג חדשה.

מה אם גדלת במשפחה שלימדה אותך לחסוך כל שקל ולפחד מסיכונים?

מה אם מכרו לך שאפשר להשיג קוביות בשבועיים וקנית את זה?

מה אם כל החברים שלך מהמרים בלוטו ואתה חונכת שאפשר להתעשר מהר, ושכל מה שאתה צריך זה מזל בחיים.

מה אם יש בך רצון להיות עשיר, חזק, חטוב וכריזמטי, אבל כל הילדות שלך חינכו אותך להיות בשקט, לסתום ת'פה, לאכול במקדונלדס ולעולם לא לדבר עם זרים?

 

 

כי כדי לדפוק מסמר, אתה לא צריך 1000 כלים, אתה צריך כלי אחד בלבד.

הפטיש יעשה את העבודה בכל פעם, בזמן ששימוש בכלי אחר רק יתסכל אותך.

 

אבל מה אם כל החיים שלך, היית מוקף באנשים שלא שואפים גבוה?

אנשים עקשניים שהעניקו לך – באהבה רבה – כלים שגויים ומטעים?

אנשים עקשנים שרוצים להאשים את המדינה, הממשלה, המורים, החברה, את ביבי, את אובמה בעובדה שאין להם מספיק כסף לגדל את הילדים שלהם?

אנשים עקשנים ופרימטיביים שפוחדים משינוי ומדברים חדשים.

 

מה אם יש בך רצון להגיע גבוה, להתעורר בפסגה ולממש את הפוטנציאל שלך, אבל אתה לא יודע איך?

מה אם יש בך רצון לקום כל בוקר עם משמעות, אבל כל חייך הסתובבת עם אנשים שחיפשו רק לשרוד, במקום לחיות.

 

המפתח שלך להצלחה

 

יש לך מזל היום…

אולי אתה בן 17 ואולי אתה בן 47, אבל יש לך מזל.

כי זה עוד לא הסוף בשבילך.

 

אתה מבין?

 

בזמן שאתה קורא את ההודעה הזאת שכתבתי לך, אתה מרגיש שמישהו שונה מדבר אליך.

אולי אתה מרגיש תקווה,

אולי זו שמחה,

ואולי אתה רק רוצה שאני אמשיך לספר לך…

 

לספר לך איך הכל יכול להשתנות בשבילך.

 

אז מה בא לך?

 

רוצה יותר כסף?

בא לך יותר חופשות לחו"ל?

רוצה לעבוד מהבית?

מרגיש שנמאס לך לישון לבד כל לילה?

רוצה להיראות כמו דוגמן שרירי וחטוב?

רוצה להרגיש יותר משמעות בחיים שלך?

 

היום, אתה הולך לקבל את המפתח שלך.

כן, כשאתה תסיים לקרוא את כל המילים שנשארו לך כאן למטה, אתה תדע איפה ומהו המפתח שלך להצלחה.

ורק הסתייגות קטנה… אני רק הולך לתת לך את המפתח, מה שאתה תעשה איתו, זו כבר תהיה החלטה שלך.

 

איפה המאמץ וההשקעה שנתת בדייט הראשון

 

תראה, אני כותב לך את ההודעה הזאת עכשיו מים המלח.

"תהיה איש של בכל זאת"

 

ובזמן שאני יושב כאן וכותב, אני מרים לפעמים את המבט למעלה ורואה את כולם בבריכה, משתזפים, שותים ונהנים.

 

אבל אני כותב.

אני כותב, כי אני חייב.

 

זו פעם רביעית ברצף שאני לוקח חופשה עם כוונה לנוח ולא לעשות כלום, וזו פעם רביעית שאני נכשל.

כי אני חייב לכתוב.

זה משהו עמוק וארור מבפנים שמושיב אותי על הכיסא עכשיו ודורש ממני לכתוב.

 

אני חייב לכתוב כי כשאני מסתכל כאן על אנשים בחוץ, אני רואה שהם איבדו את המפתח שלהם.

אני קורא ש400,000 בתי עסקים נסגרים מדי שנה בארצות הברית, ושם לב שגם הם איבדו את המפתח שלהם.

 

המפתח שלהם, הוא המפתח שלי והוא גם המפתח שלך.

 

אתה מבין?

 

אתה פותח מסעדה כדי לשרת לקוחות ולתת את השירות הטוב ביותר בארץ. אבל אחרי כמה שנים, כשהמקום שלך כבר רץ ומכניס לך מזומנים, אתה פתאום שוכח את החלק של ה"נתינה והשירות" ומתרכז רק בחלק של "לקבל כמה שיותר". אתה לוקח אותם כמובן מאליו ומזלזל בהם.

אתה מגיע לריאיון עבודה, משבח את עצמך, מזייף קצת בקורות החיים שלך, מתחייב לבוס שאתה בחור נאמן, חרוץ ומתמיד, ואחרי חצי שנה, לקוח פונה אליך לעזרה, ואתה, אפילו לא מסתכל לו בעיניים אלא מסמן לו עם היד "תמתין", ואתה חוזר לפאקאפ שלך לסיים את ההודעה ה200 שלך היום.

אתה מתחיל קשר רציני עם מישהי, עוברים לגור ביחד, ולאט לאט אתם סוחבים אחד את השני ללייפסטייל של בזבוז כסף, תלות בהורים, אוכל בחוץ, תזונה של ג'אנק ופיצות, קמים ב14:00, שניכם בלי כיוון אמיתי, משמינים, לא עושים ספורט… איפה המאמץ שנתת בדייט הראשון?

 

תהיה איש של 'בכל זאת'

 

לא תמיד בא לנו להיות הכי טובים שלנו.

לא תמיד בא לי לכתוב.

לא תמיד בא לי להתאמן.

לא תמיד בא לי לאהוב.

לא תמיד בא לי לקום בבוקר.

לא תמיד בא לי לצלם סרטונים.

לא תמיד בא לי לאכול לפי התפריט שלי.

לא תמיד בא לי להתעסק בכספים ולבדוק שהעסק שלי מתפקד כמו שצריך.

לא תמיד בא לי לעמוד מול קהל ולהרצות.

לא תמיד בא לי ללכת לישון בזמן.

 

אבל אתה יודע מה?

 

אני פאקינג עושה את זה בכל זאת.

אני קם, בכל זאת.

אני מאמן, בכל זאת.

אני אוכל, בכל זאת.

אני שולט בעצמי, בכל זאת.

אני כותב, בכל זאת.

אני קולט שלא בא לי, אני מבין שאני מעדיף לעשות משהו אחר – קל יותר, פשוט יותר… משהו שייתן לי הנאה רגעית וקטנה עכשיו – אבל אני לוקח את הלחיים של התחת שלי, מושיב אותם על כיסא קשה וקר ועושה את מה שפאקינג צריך לעשות.

"קיבלת עוגיה אחת יותר מדי"

 

קיבלת עוגיה אחת יותר מדי

 

כי אמא, אבא, דודה וסבתא שולה נתנו לך עוגיה, כוס תה וכרית חמה בכל פעם שקצת כאב לך הראש.

בכל פעם שהרגשת קצת חולשה, קיבלת אישור להיות בטלן ועצלן ולהישאר במיטה.

וכשהיה לך עצוב, הסכימו לך לדלג ולחפף על בית ספר / חוג / שיעור / פרויקט….

 

אבל מה שהיו צריכים לעשות, זה לתפוס אותך באוזניים ולהעיף אותך לעשות את מה שצריך לעשות.

 

כי במקום לחנך ווינר, חינכו אותך להיות לוזר.

להרים ידיים בכל פעם שקצת קשה. שקצת מפחיד. שקצת מסוכן.

לנטוש מהר את הספינה, עוד לפני שעלית עליה.

 

עשו אותך ילד מיקרוגל "מה שלא יהיה מוכן לך בתוך דקה, אתה מוותר".

 

ותקשיב טוב… כי אני צופה בהם עכשיו…

 

זוגות שהפכו להיות שמנים ביחד ודוחפים אחד לשני צ'יפס לתוך הפה.

זוגות שרבים על חצי שקל מול המלצר בחשבון של המסעדה.

99% של גברים ונשים בעודף משקל ועם כרס בירה ענקית.

גברים ונשים שקמים כל יום בוקר לעבודה "כי זה נותן להם פרנסה".

ילדים בני 30 שחוזרים לגור אצל ההורים שלהם, מתחננים מאבא ואמא לאוטו חדש ובקושי יודעים להכין לעצמם חביתה.

 

ואם אתה רוצה להיות אחד מהם, אתה בדרך…

אתה בדרך, כל עוד אתה לא תשתמש במפתח שנמצא אצלך כבר עכשיו.

 

סגור את העיתון, כבה את הרדיו ותעיף את הטלוויזיה מהמרפסת

 

ואני יודע… אני יודע שקשה לך להבין את זה.

אני יודע שהרגילו אותך לחשוב שזה לא בשליטתך.

שיש גורמים נוספים שייקחו אחריות על החיים שלך.

 

אבל אתה עשית את זה לעצמך.

האמנת למידע שלא מקדם אותך.

 

העיתון הזה שאתה מחזיק ביד שלך כל בוקר הופך אותך לעבד צייתן ופחדן.

החדשות שאתה מאזין להן כל יום גורמות לך להיות סמרטוט שמתעסק כל היום בחיים של אחרים.

 

"המדיה הופכת אותך לעוקב, במקום שאתה תהפוך את עצמך לאחד שעוקבים אחריו".

לחדשות ולעיתונים שאתה מאפשר כניסה חינמית לתוך המח שלך על בסיס יומי, יש מטרה אחת בלבד – ליצור אצלך פחד. לגרום לך להיות שורד ולא לוחם, ולוודא שאתה מצטרף למרוץ העכברים – עבודה בטוחה, לימודים, כסף ופנסיה.

אתה פותח את העיתון "גנבים, שחיתות, אין כסף, חוסר, פחד, סלבס ערומים, הדירות עולות ב700% ואתה לעולם לא תוכל לחיות בדירה "נה נה בננה", בר רפאלי שתתה שוקו, ביבי מניאק, הטורקים כועסים עלינו, ערפאת קם לתחייה, איראן תשמיד אותנו… ותוריד את האפליקציה שלנו כדי לקבל עוד ביוב לתוך המח שלך."

עכשיו תן לי לרשום את זה במילים גדולות כדי שלא תפספס את זה:

"אין לך אפילו 0.1% סיכוי להיות איפה שאתה רוצה להיות, כשאתה קורא עיתונים ורואה חדשות".

 

כל מה שאתה תקבל מהחדשות ומהעיתונים האלו זה סירוס מוחלט.

הם ייקחו ממך את שתי הביצים שלך ואתה תוכל להודות להם על זה בעוד 20 שנה, כשאתה תשב מתחת לפלורסנט, מתקתק במחשב עם מבט של זומבי, קם כל בוקר עם כאבי גב, מבואס מהכרס שלך, ונפגש כל שישי עם החברים הקבועים שממשיכים להתלונן על המדינה ועל שכר המינימום.

ההרשמה לסדנה הבאה של חיים כהן בעיצומה!

חיים כהן סבן להתעורר בפסגה

לפרטים ורכישת כרטיסים – לחץ כאן

המדריך: איך לצאת מלוזרלנד

 

כרטיס היציאה שלך מלוזרלנד מתחיל מההבנה שלך שלא כולם יאהבו אותך.

שכל עוד אתה חי בכדור הארץ, יהיו אנשים שירכלו עליך מאחורי הגב רק בגלל שהחלטת לצאת משם.

לצאת מהמנטליות שלהם.

להפסיק לקרוא עיתונים.

לעצור את מירוץ העכברים.

 

כרטיס היציאה שלך תלוי במפתח שלך.

ואם תנסה לצאת מלוזרלנד בלי המפתח שלך, אתה תמצא את עצמך הולך במעגלים.

 

והמפתח שלך, ואתה יכול לקעקע את זה על המצח שלך או של הילד שלך אם זה יעזור לך לזכור את זה, הוא זה:

 

"היכולת שלך, לעשות את מה שצריך לעשות, גם כשבא לך וגם כשלא בא לך".

 

כל מאמן כושר שמתחיל את דרכו, חוזר על אותם דברים משעממים שמרדימים אפילו ילד בן 5 ששתה 32 פחיות רדבול: תתאמן, תאכל בריא ותשתה כוסות מים.

"לא נכון אחי…."

 

אבל אחרי 1000+ מתאמנים שעברו אצלי, אני יודע ש99% מהגברים והנשים בעולם נכשלים מ"אויב" שכמעט אף ספר דיאטה / דיאטן / איש מקצוע לא שם על הכוונת שלו כדי לעזור לבן אדם שעובר את התהליך, להתמודד איתו.

האויב הוא חוסר היכולת שלהם לעמוד מול המשפחה שלהם ביום שישי ולהגיד לא לאמא ולסבתא כשכמעט מכריחים אותם לאכול מהלחם, מהאורז ובסוף גם לטעום מהעוגה.

 

הפחד שלהם להרגיש מוזר / שונה / חריג / כאילו הם עושים משהו לא נכון, גורם להם להיכנע ללחץ החברתי.

חוסר היכולת שלהם לצאת עם החברים לבר ולשתןת רק מים.

חוסר היכולת שלהם לקום בבוקר, לנעול את נעלי הריצה ולצאת להליכה.

חוסר היכולת שלהם להיצמד לתפריט התזונה שלהם, גם כשחברה שלהם רבה איתם וגם כשהבוס שלהם צעק עליהם היום בעבודה.

חוסר היכולת שלהם לקחת שליטה על ההגה של עצמם ולהיות מסוגלים לכוון את ההחלטות שלהם על בסיס קבוע.

 

תפסיק לריב על 'עוד שקל לשעה'

 

כשאין לך משמעת עצמית, אתה מרגיש כמו פח אשפה.

רובוט, זומבי, תלוי ברגשות, במזג האוויר ובמה החברים והמשפחה יחשבו עליך.

 

כשאין לך משמעת עצמית, אתה שמן.

כשאין לך משמעת עצמית, אתה לא ניגש לבחורה לדבר איתה.

כשאין לך משמעת עצמית, אתה קם אומלל, בלי משמעות ובלי כיוון.

כשאין לך משמעת עצמית, אתה אוכל כמו ילד, מדבר כמו ילד, נראה כמו ילד, מרוויח כמו ילד.

 

כשאין לך משמעת עצמית אתה מוצא את עצמך מתחנן… תמיד נמצא בחוסר ובפחד.

כשאין לך משמעת עצמית, אתה רב עם הבוס שלך על 22 או 23 לשעה במקום ללכת ולעשות כל חודש 22,000.

(אבל חיים, לא כל אחד יכול להרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש).

 

באמת?

ומי אמר לך את זה?

אתה יודע מי.

 

מישהו שלא מרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש.

מישהו עם מנטליות של עוני.

מישהו עם מנטליות של "מה אני מקבל?".

 

רק אנשים עם מנטליות של נתינה חיים לייפסטייל של מלכים.

לייפסטייל של חופש.

 

גוגל, נותנת ערך להרבה אנשים?

כן, ובגלל זה היא עושה הרבה כסף.

 

אפל, נותנת ערך להרבה אנשים?

כן, ובגלל זה היא עושה הרבה כסף?

 

המכולת שליד הבית שלך, נותנת ערך להרבה אנשים?

לא, ובגלל זה היא לא עושה הרבה כסף.

 

הכסף שאתה תרוויח בחיים שלך מחובר באופן ישיר לאיכות ולכמות הערך שאתה תיתן בחיים שלך לאחרים. (שים לב שהדגשתי את המילה "אחרים").

זה נכון גם לזוגיות, למערכות יחסים, לבריאות ולכל דבר אחר בחיים שלך.

 

כי 99% מבתי העסק שנפתחים חושבים לעצמם "מה אני יכול לקבל, מתי וכמה" – ואז הם נסגרים תוך שנה.

 

מתי אנשים יבינו?!

אין פאקינג מהר.

כשאין לך משמעת עצמית, אתה רוצה הכל מהר. הכל היום.

למה?

כי אתה יודע שמחר, אם לא תהיה לך את המוטיבציה, אתה לא תקום בזמן לעשות את מה שאתה צריך לעשות, אז אתה רוצה לראות תוצאות כבר היום.

 

סתום ת'פה, ותן.

 

תקדיש את כל החיים שלך, 24 שעות ביממה, בלי יוצא מן הכלל, להפוך לחיה ממושמעת.

 

צריך ללמוד? יושב לומד.

צריך להתאמן? יוצא להתאמן.

צריך לכתוב? יושב וכותב.

צריך לשלוט בתגובה שלך כלפי הלקוח? סותם ת'פה ומדבר ללקוח בנימוס.

צריך לקום בבוקר ב5:00? קם בזמן.

צריך לישון 7 שעות? ישן כמו תינוק.

 

כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

 

זו האורגזמה הכי טובה שתהיה לך עד גיל 120.

היכולת שלך להחליט מה לעשות, וללכת לעשות את זה.

 

לא להביא ביד, במקום ללמוד.

לא לשתות את הבירה, וכן לבחור במים.

לא לתרץ תירוצים, וכן לגשת לבחורה.

 

כשאתה עם משמעת עצמית, שום דבר לא יכול עליך.

אתה מביס את ההתנגדות של עצמך, בכל פעם מחדש.

 

והנה הפורמולה שתיקח אותך רחוק…

 

כי מחר או אפילו כבר היום, אתה תפגוש בן אדם שיוריד אותך למטה.

מישהו שיפחיד אותך לגבי המצב בעולם.

אתה תשמע שוב פעם את החדשות עם עוד סיבה למה זה מסוכן להסתובב בחוץ.

ואולי גם תקרא כתבה של "כלכלן מומחה (שאין לו כסף, אבל הוא מומחה)" שאומר לך כמה זה חשוב לחסוך כסף לגיל 92.

 

אז הנה הפורמולה שלך..

 

– מה אני רוצה בדיוק? מה הם היעדים שלי?

מה הם הצעדים שאני צריך לקחת כדי להשיג כל אחד מהיעדים שלי?

– מתי אני רוצה להשיג את כל אחד מהיעדים האלו? השנה, שנה הבאה או בעוד 5 שנים?

– אילו כישורים ואיזה מידע אני צריך, שאין לי אותם עכשיו, כדי להשיג את היעדים האלו?

– והחלק הכי חשוב, איזו פעולה אני הולך לעשות ממש ממש ממש עכשיו, ברגע זה (לא מחר), כדי לחייב את עצמי לתהליך 'השגת היעדים שלי' כבר מעכשיו.

 

אז או שאתה מרגיש עכשיו שבא לך להקיא מהשחצנות שלי או שאתה מרגיש בלתי מנוצח.

אם זה הראשון, לך תבכה לאבא.

אם זה השני, זה בגלל שאתה באמת בלתי מנוצח.

 

אמא, אבא ודודה יונית אמרו לך יותר מדי פעמים "תיזהר, זה מסוכן" או "אם תעשה את זה, אני אקרא לאבא, תיזהר ממני".

הנה מה שאני אומר לך, ולא, אני לא מוכן להיות אבא או אמא שלך "זה מסוכן, לך על זה ואם תעשה את זה, אני אקרא לאבא, לאמא, לדודים שלך, לחברים שלך ולכל המורים שלך שייראו איך הצלחת ובגדול".

 

אני רוצה לסיים היום עם משהו אחרון וקטן, ואז אתה יכול ללכת.

 

זהו נס שאני בחיים היום

 

היום, זה ממש נס שאני עדיין בחיים.

כשבגיל 13 החלטתי לצאת מהבית ולשוטט בין חברים כמה שבועות, הדרך לסמים, פשע ואלימות הייתה יכולה להיות שלי, אם לא הייתי חזק מספיק כדי להאמין.

חיים תכל'ס כהן

"מילד אבוד ומשוטט לגבר עם יעד, משמעות והשפעה על אלפי גברים ונשים בישראל כל שנה"

 

כשבגיל 18, היום שהייתי אמור לעזוב את הפנימיה שבה התגוררתי 5 שנים, הסתכלתי על החיים שלי ושאלתי את עצמי "לאן אני ממשיך מכאן והאם תהיה לי כרית להניח עליה את הראש בעוד שבוע", עד הייתי חזק מספיק כדי להאמין.

וכשמגיל 18 ועד סביבות גיל 20 הייתי בדיכאון טוטאלי, תת משקל, בלי כיוון ובלי משמעות…

 

משהו בי עדיין לא היה מוכן לוותר.

עדיין לא היה מוכן להסתכל על החיים שלי ולהגיד "זהו? זה כל מה שיהיה לי בחיים האלו?"

 

ומשם הכל התחיל בשבילי.

משם, הכל יתחיל בשבילך.

משם, אתה תתעורר בפסגה שלך.

 

מהרגע שאתה תסרב לקבל את המצב שלך.

מאותה שניה שלא תהיה מוכן לקחת אפילו עוד נשימה אחת "רק בשביל להעביר את היום ולשרוד כאן".

 

תפסיק לשרוד. תתחיל לחיות

 

כי היום, בזמן שאנשים בגיל שלי ואפיל אלו שהם 10 שנים מעליי, עדיין גרים עם ההורים שלהם, עובדים בעבודות מזדמנות, טוחנים 180 שעות בחודש, לא בריאים, אוכלים כמו ילדים ונראים כמו דחליל עם כרס…

אני הקרבתי במשך שנים את כל השטויות והרעש שמסביבי, והיום בזכות המפתח שלי אני חי לייפסטייל שהוא חלום ורוד בשביל אחרים.

 

אני מסתובב רק עם אנשים שלטעמי.

אני בוחר מתי להרוויח כסף, כמה להרוויח ואיך להרוויח אותו.

אני נראה בדיוק כמו שאני רוצה להיראות.

ואני קם בבוקר עם מוטיבציה אינסופית, חשק עז ואנרגיה אדירה לצוד את החלומות שלי.

 

אבל החלק שהכי ממלא אותי זה השינוי של אחרים…

השינוי של הלקוחות שלי, של הצופים שלי, של הקוראים שלי.

 

כשאני יכול לשבת כאן בים המלח עם המקיאטו כפול בצד, ולכתוב כתבה שתגיע לעשרות אלפי אנשים בישראל בשנת 2016, אפילו אם היא רק תצליח להשפיע משמעותית על עשרה אנשים בלבד, עשיתי את העבודה שלי.

הגשמתי את עצמי.

כי לאותם 10 אנשים, יש משפחה, יש חברים, יש ילדים, יש סביבת עבודה… ואותם 10 אנשים יפיצו את הלקחים שלהם ואת החכמה שלהם לעוד 10 אנשים… וככה מפוסט מסכן אחד בבלוג שלי, דורות שלמים יושפעו בעתיד.

 

אז מה אתה רוצה?

לך תשיג את זה!

וכשאתה בספק אם אתה יכול או לא, תגיד "ברור שכן".

עד הפעם הבאה,

חיים תכל'ס כהן.

 

========================================================

אירועי LIVE קרובים עם חיים כהן – את זה אתה לא רוצה לפספס:

=======================================================

חיים כהן סבן להתעורר בפסגה

קבל פרטים על אירועי LIVE של חיים כהן:

⬅ סדנת 'שליטה דומיננטית בעתיד האישי והכלכלי שלך' – להתעורר בפסגה –
מדהים! מ₪600 בחודש, דירה של 16.5 מ"ר ולאחר שעזב את הבית בגיל 13… יזם ישראלי וסלב רשת משפיע חושף את הפורמולה הסודית ש'הביאה לו' משכורת של הייטקיסט ורופא ביחד, לייפסטייל של תייר בתאילנד ושינתה לו את האישיות ב180 מעלות – מילד ביישן ומופנם לדמות דומיננטית, אסרטיבית וכריזמטית… וזה יותר פשוט ממה שזה נשמע… ==> והנה החלק הטוב ביותר: אם הצעיר בן ה-26 הזה יכול, גם אתה יכול להעתיק את הפורמולה הזו בקלות לחיים ולקריירה שלך ולראות תוצאות מדהימות בזמן מאוד מאוד קצר….
 
⬅ סמינר 'עוצמה אינסופית' – דונאמיס – שיטת אימון שמפתחת אצלך במהירות
ביטחון עצמי ומשמעת עצמית שלא מושפעים ממצב הרוח שלך, בפחות מ24 שעות.


תגובות

  1. רז אומר/ת: 06/24/2016 בשעה 19:52

    אדיר,
    חובה לכל אדם שחי על כדור הארץ!!

  2. עידו עמר אומר/ת: 06/26/2016 בשעה 00:38

    באמת אדיר חובה כל בן אדם לקרוא , חיים אתה פשוט מלך ואתה מציל אנשים ומשנה להם את החיים לטובה מקצה לקצה
    אני כולה בן שבע שבע עשרה והרבה דברים השתנו בי לטובה בזכותך

  3. שרון אומר/ת: 06/26/2016 בשעה 00:43

    תקשיב אתה מדבר ממש כמו רב יותר נכון כמו הרב פנגר אני ממש אוהב וחבל לי שאתה מפסיד את מקור הנתינה החכמה והמשמעת העצמית שיש בתורה שלנו אתה חייב לראות את זה אחי אבל זה מחייב https://youtu.be/8dAOQd1CRJo

    • חיים כהן חיים כהן אומר/ת: 06/26/2016 בשעה 13:57

      יש חכמה בכל מקום, פשוט צריך לפתוח את העיניים שרון.
      מקווה שאהבת.

  4. לידור אומר/ת: 06/26/2016 בשעה 01:34

    ברור שכןןןןןןןןןןןןןן!!!!!! אתה ענק חיים מידע גדול חובה לכל בן אדם שרוצה להצליח….!

  5. עינבר עוז אומר/ת: 07/05/2016 בשעה 20:39

    ואווו! כל כך הרבה זמן אני חושבת על זה ופשוט באמת הרגע הכי נכון! תודה רבה

  6. ענבל אומר/ת: 07/05/2016 בשעה 22:26

    תודה חיים.
    אתה מציל נפשות.

  7. דניאל אומר/ת: 07/06/2016 בשעה 22:46

    מאוד מאוד אהבתי חיים:)
    ד"א, במייל האחרון ששלחת ציטטת אותי מתגובה ביוטיוב, תאמת הפתיעה אותי אבל מה שאמרתי שם באמת נכון, והייתי ממליץ לך גם לחקור את הנושא הזה, זה די דומה לשיווק שותפים אבל שונה(אני מדבר על דרופשיפינג)
    יאללה שיהיה חופש בוס, ונקווה בסופו לגוף יותר טוב ולהכנסה טובה יותר:)

  8. Assaf vitman אומר/ת: 07/09/2016 בשעה 04:03

    אתה פשוט אדם מעורר השראה ובעל כריזמה. מתחבר מאוד לתכנים שלך, ומקבל מהם מוטביציה בכל פעם שאני קורא משהו שלך או צופה בסרטון שלך. במיוחד לעניין של משמעת עצמית בכל רגע ורגע, לא לוותר לעצמך.
    תודה רבה לך:)

  9. מיכאל אומר/ת: 07/15/2016 בשעה 21:23

    אתה נותן לי השראה אתה בן אדם גדול

  10. IDAN אומר/ת: 07/16/2016 בשעה 21:07

    ענק, נותן כוח תמידי, מורה לחיים

  11. הדס אומר/ת: 08/10/2016 בשעה 21:30

    וואוו
    אני חושבת על זה כל הזמן..רודפת אחרי השאלות שמעסיקות אותי כ'כ הרבה אך לא מוצאת את התשובות שיעלו, יעצימו ויעיפו את המוטיבציה שלי לשמיים.
    זהו בהחלט אחד הכתבות החשובות ביותר שלך!
    וכ'כ כיף לי לקרוא כי באמת אתה משקיעה המון על הכתבות הסירטונים וכו'..למדתי ממך המון
    חיים, אתה אדיר! וברור שכן!!

  12. רובי אומר/ת: 09/08/2016 בשעה 18:50

    חיים כשימך כן אתה מלא חיים!! וברור שכן

  13. נעם אומר/ת: 09/09/2016 בשעה 11:29

    יש אפשרות לקבוע פגישה איתך אם אני בן 15??

  14. איתי ברון אומר/ת: 09/27/2016 בשעה 13:30

    ברור שכן!

  15. אופק לוי אומר/ת: 09/27/2016 בשעה 21:45

    סרטון משמעותי מלא מוטיבציה, רואים השקעה, ממליץ לכל אחד לקרוא.

  16. אופק אומר/ת: 12/19/2016 בשעה 17:59

    חיים תודה אתה ענקק גרמת לי ללכת ולעשות את מה שאני רוצה בלי לחשוב יותר מה יגידו ומה יעשו חובה קריאה לכול אדם וברורר שכןןןןןן

  17. דור סבן אומר/ת: 01/04/2017 בשעה 09:37

    ברור שכן!!!

  18. מיכאל אומר/ת: 02/14/2017 בשעה 23:39

    חיים ימלך שינית לי את המחשבה, אנסה להפיץ לחברים…. קריאה חובה!!!

  19. דניאלי אומר/ת: 02/17/2017 בשעה 01:35

    חיים, הלוואי שתענה לי, כי הפוסט ממש ממזמן.
    אני ממש על סף תחילת עלייה חדשה מתהום עמוק, ובדיוק נתקלתי בפוסט שלך. בדיוק כפי שרצית, לעזור "אפילו לעשרה אנשים".
    מה לעשות עם סביבה מדכאת הצלחתית? ממש החברה עליה דיברת; עם העיתונים, הקפה והדודות המנחמות,במקום "לתפוס אותך באוזניים".
    ואל תגיד לי לשנות סביבה, מבטיחה שזה לא ריאלי.

  20. יאיר אומר/ת: 03/06/2017 בשעה 09:24

    מעורר השראה

  21. שרה אומר/ת: 04/03/2017 בשעה 23:40

    מעורר השראה.
    כל כך מדהים מה שאתה אומר.
    בסופו של יום איך עושים את זה???
    שליטה עצמית היא המפתח? בצורה זו ניתן להגיע להכל???? או לא בהכרח. לא תמיד

  22. דניאל אומר/ת: 04/18/2017 בשעה 22:58

    אולי אני נשמע שחצן אבל לא חידשת לי יותר מידי מה שכן העלת לי מוטיבציה ורצון לזרוק תטלוויזיה חחח אולי אתה שונא שאומרים שזה לא בשליטתי אבל אני עוד קטין
    ובנוסף יש לי שאלה
    איפה עשית את הקורס למאמן כושר ומאיזה גיל אפשר

  23. דניאל אומר/ת: 04/18/2017 בשעה 23:01

    ועוד שאלה צריך ללמוד כמו המורים בבית ספר 3/4 שנים שנראה לי הם לא עושים שם כלום?

  24. בני אומר/ת: 04/24/2017 בשעה 17:08

    תודה חיים על הכתבה , היא פצצה לי ת'פנים מעכשיו אני עושה מה אני רוצה לעשות ומה שצריך לעשות , לקום עם מטרה , לקום עם הרגשה של אני חייב לעשות את מה שחשבתי עליו יום קודם ולא הספקתי , להספיק לעשות את הדברים שרציתי ולא לדחות אותם עם תרוצים אז תודה על שפתחתה לי ת'עיניים חיים .

  25. מיטב אומר/ת: 06/17/2017 בשעה 23:30

    פשוט מושלם. אן מילים הלוואי שהקדוש ברוך הוא ייתן לי כוח ליישם כל מה שאמרת גם לעצמי וגם להעביר לאחרים אתה בנאדם תותח תמשיך עם כל המוטיבציה שלך בחיים! לומדת ממך המון זכית ממש !

  26. מעיין ארוביץ אומר/ת: 01/30/2018 בשעה 21:28

    אני מקווה שתיראה את זה .
    הרגשתי צורך לכתוב גם אם לא תאהב.
    צורך להגיד לך – תודה .

  27. ענבל אומר/ת: 05/16/2018 בשעה 10:17

    תודה נראה לי שהצלת את החיים שלי וגרמת לי למוטיבציה של לחיות ולהיות מי שאני באמת

  28. אורן אומר/ת: 04/16/2019 בשעה 22:45

    פוסט אדיר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *