אני יודע מה עשית בחצי הראשון של חייך


מוטיבציה

אני יודע מה עשית בחצי הראשון שלך חייך.

 

האמת תשחרר אותך.

אבל לפני זה, היא תכאיב לך.

לפני זה, אתה תצטרך לסבול.

 

לפני זה, אתה תצטרך לעבור גמילה.

 

שנת 2016 התחילה והשאלה הקשה ביותר שאתה תצטרך להתמודד איתה היא "האם גם ב2016 אכזבתי את עצמי?".

האם שוב נכנעתי לפחדים שלי.

האם שוב נכנעתי לעצלנות שלי.

האם שוב דחיתי את "זה" למחר.

האם שוב הלכתי על ביצים ונזהרתי להביע את עצמי, רק כדי שכולם יאהבו אותי.

האם שוב נשארתי באיזור הנוחות שלי, רק כדי שלא יידחו אותי או כדי שלא אחווה כישלון.

 

שאלות קשות.

 

האם אתה מוכן לשים את העבר מאחוריך? האם אתה מוכן להיכנס ל2016 חדש, טרי ורענן?

להפוך לבוס? להפוך לווינר? להפוך לאריה שמשיג את כל מה שהוא רוצה?

 

הם יגידו לך:

"איזה מעפן אתה, בוא צא לשתות איתנו, תלמד ביום אחר".

"אל תיקח יותר מדי סיכונים. תישאר בטוח ותדאג שיש לך על מה ליפול".

"אתה צעיר, יש לך עוד הרבה זמן".

"למה אתה חייב להיות שונה ויוצא דופן? אתה לא יכול פשוט להיות כמו כולם?"

"בשביל מה כל האימונים והשרירים האלו? הגיע הזמן שתעשה משהו רציני עם החיים שלך"

"אחי, היא לא תשים עליך ממטר, תישאר כאן איתנו, בזמן שאנחנו מדברים על בחורות ולא עושים כלום".

 

אתה מבין?

 

אתה לא יכול להסתובב עם לוזרים ובו זמנית לבקש ש2016 תהיה שנה מדהימה ומוצלחת בשבילך.

כן, אתה יכול להגיד את זה עם הפה, אבל זה לא הולך לקרות לך, כל עוד לא תשנה את הסביבה שלך.

 

מה בא לך?

גוף חזק, שרירי וחטוב?

בחורות בלי סוף?

כסף כסף כסף?

הרבה חברים?

בית גדול?

קוביות בבטן?

לצאת מהבית של ההורים?

 

אז תסתכל על כל החברים שלך. האם מישהו מהם חזק שרירי וחטוב? האם יש להם מלא בחורות? האם יש להם הרבה כסף? האם הם גרים בבית גדול? האם יש להם ביטחון עצמי גבוה?

אז למה אתה חושב שאתה יכול להסתובב עם לוזרים ולקבל מה שרק ווינרים מקבלים?

 

אריות לא מסתובבים עם כבשים.

ווינרים לא מסתובבים על לוזרים.

ככה נראית הסביבה שלך?

 

תתעורר ותתחיל לחיות

 

קום בלי סיבה. לך לבית ספר. סיים בגרויות. תעשה צבא. טיול לחו"ל. פסיכומטרי. לימודים. עבודה. משפחה. ילדים………. נשמע כאילו החליטו בשבילך איך החיים שלך ייראו, עוד לפני שנולדת, אתה לא חושב?

קיצוני מדי? אתה מוזמן להיכנס לאוניברסיטה ולשאול כמה מהסטודנטים שם אוהבים את מה שהם לומדים?

אתה מוזמן לעצור 1000 אנשים ברחוב ולשאול אותם האם הם נהנים מהעבודה שלהם?

אתה מוזמן לקום עכשיו מהמחשב ולשאול את ההורים שלך האם אוהבים את העבודה שלהם? אתה יודע מה, אל תשאל אותם, פשוט תסתכל על העיניים שלהם ותבין בעצמך.

אתה מוזמן לשאול את עצמך ולשאול האם כיף לך להיות רובוט ולעבוד מהבוקר עד הערב כל יום בלי משמעות ובלי מטרה אמיתית.

 

שאלות קשות. אולי אתה מתעצבן עליי עכשיו או אולי, אתה טיפה כועס על עצמך.

ואולי אתה בכלל בן 16 ואין לך מושג על מה אני מדבר.

 

בכל מקרה, כשיגיע הזמן הנכון, זה יחלחל עמוק ואתה תבין הכל. אם זה שלך, זה שלך.

 

365 ימים בשנה, 24/7, חג פורים

 

אני מדבר על המסיכות ש99% מהאנשים שמים על עצמם בכל פעם שהם קמים בבוקר, רק כדי לא להתמודד עם המציאות שלהם.

רק כדי לא להתמודד עם מה שבאמת קורה בחיים שלהם. רק כדי להעמיד פנים שהם לא אבודים.

 

המסיכות שמסתירות את האמת מעצמם ומאחרים.

להעמיד פנים שיש לך ביטחון עצמי כשבפנים אתה מרגיש כמו ילד כאפות.

להעמיד פנים שיום יבוא והחיים שלך יישתנו מעצמם. או שאמא ואבא יסדרו הכל.

להעמיד פנים שנח לך.

 

המסיכות שאתה לובש הם הפחדים שלך, חבר יקר.

אותן מסיכות נועדו "להגן" עליך אבל הן עושות בדיוק את ההיפך.

 

 

מתי בפעם האחרונה היית כנה? אמיתי? אומר את מה שאתה רוצה להגיד? עושה את מה שאתה רוצה לעשות?

מתי בפעם האחרונה היית מסוגל להיות אותו "אני" מוזר שרוקד בבית או מדבר לעצמו במקלחת.

מתי בפעם האחרונה שחררת ונתת לעצמך להיות אתה ולהיות פגיע.

 

אתה יודע משהו? למרות מה שאתה חושב, אתה לא כזה מיוחד. לאף אחד לא באמת אכפת כמה קשוח אתה. כמה פרצוץ רציני אתה עושה.

כמה אתה גבר. אף אחד לא באמת מסתכל עליך כשאתה הולך ברחוב, אתה יודע למה? כי הם עסוקים בלהסתיר את עצמם מהעולם בדיוק כמוך.

 

אתה יודע מה אני באמת מאחל לך ב2016?

 

אני מאחל לך שכל המסיכות שלך ייפלו לרצפה ויתנפצו.

שתהיה ערום.

סוף סוף תוכל לעמוד מול עצמך במראה ערום ולהסתכל על מה שמשתקף מולך ולהגיד "וואו, אני אוהב אותך".

סוף סוף תוכל לצאת החוצה ולהיות אתה.

סוף סוף תוכל להתנהג בחופשיות.

 

חופש, חבר יקר, זו התחושה העילאית ביותר על פני כדור הארץ.

שחרור מכל השלשלאות שהחזיקו אותך עד היום.

חופש מ"אני חייב", "אבל ככה כולם עושים", "אבל מה הם יגידו", "מה ההורים יחשבו עליי", "יצחקו עליי".

 

כשאתה חופשי, אתה משחרר. מה שיחשבו, יחשבו. זה לא עניינך.

חוץ מזה, מי אתה שתגיד להם מה לחשוב. מי אתה שתחליט בשבילם אם הם יאהבו אותך או לא.

 

תפסיק לנסות לשכנע אחרים לאהוב אותך, כשאתה אפילו בעצמך עדיין לא הצלחת להתאהב בעצמך.

 

מנטליות של בוס זה מה שאני מאחל לך ב2016.

חופש. כח. משמעת עצמית. ביטחון עצמי. סומך על עצמי. שיפור עצמי. התפתחות עצמית.

הגשמה עצמית. אהבה עצמית. מנהיגות. ביטוי עצמי. אומץ. אני יכול. משמעות.

 

אז, חבר יקר, מה תחליט עכשיו, ברגע זה?

להיות "עוד אחד" כמו כולם?

או להבין את האמת שכמוך יש רק אחד, ושהפשע הכי גדול הוא לא להכיר באני האמיתי שלך, וללכת אחרי מה שפופולרי ומקובל?

 

ההחלטה שלך תחליט איך החיים שלך ייראו.

 

אז כן, שרדת. אתה תזכה לחיות את שנת 2016.

אבל אני כאן כדי להגיד לך, שאתה יכול גם לחיות עוד 200 שנה, אז לא משנה פאקינג דבר, אם אין לך מנטליות חדשה וגישה חדשה כלפי החיים שלך.

 

תמצא את הבוס שבתוכך,

חיים כהן.

 

נ.ב.

 

יש רגעים בחיים שאתה רוצה לוותר.

רגעים שבה הקול הפנימי שלך פשוט הורס לך הכל, אומר לך "אתה לא שווה כלום", "אל דבר איתה, היא תצחק עליך", "תישאר במיטה עוד 5 דקות"… בתכלס, אני קורא לקול הזה "הכבשה הקטנה".

היא אחראית לכך שאתה תקוע בחיים, שאתה לא מצליח להתמיד במטרות שלך ולזה שאתה לא מצליח להתאושש מהפרידה, הגירושין, הפיטורין או כל דבר אחר שקרה לך בחיים שמשאיר אותך במקום.

זה לא חייב להיות ככה. כנס לכאן ותקרא על הספר החדש שלי, שכולל טכניקות חדשות, לא שגרתיות בכלל, שכתוב בשפה מאוד מאוד תכלסית, שיוציא אותך מהניוטרל ויעיף אותך בגז קדימה למטרות שלך. תלחץ כאן.כדי לקבל גישה לספר.

 

 


תגובות

  1. רז אומר/ת: 01/06/2016 בשעה 10:07

    כתבה מעולה חיים כל הכבוד אתה תותח. אגב מה עם הספר 21 יום למשמעת עצמית ??

    • חיים כהן חיים כהן אומר/ת: 01/06/2016 בשעה 21:54

      תודה רז, שמח שאהבת.

      הספר בהכנה ובכתיבה.
      אם אמהר, הוא לא ייצא מספיק טוב 🙂

להגיב על רז לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *