7 סודות שכל גבר צעיר צריך לדעת על עצמו


מוטיבציה

 

עבר זמן מאז שכתבתי פריסטייל באותנטיות בלי לעצור…
 
אז היום זהו מכתב לכל הגברים הצעירים שם בחוץ. MY FELLOW MEN.
 
אני מתקרב לגיל 30 ואני מרגיש כאילו חייתי 100 שנה.
מאז שעזבתי את הבית בגיל 13, נכנסתי למירוץ מטורף של להשיג, להספיק, לעשות, לחוות.
 
אחד היתרונות שלי והחסרונות שלי הוא מנטליות של 'בלי קרקע'. דבר שאחד המנטורים שלי אמר לי בעבר.
 
'חיים אין לך קרקע'.
וזה אומר שלא משנה כמה הצלחה אני אשיג, אחד הדברים שטמועים בי זה שאני 'שורד'. ושורד אין לו קרקע. הוא תמיד מאמין שמה שיש לו, עומד להיחטף.
 
דבר שגורם לו לעבוד יותר קשה מכל אחד אחר.
דבר שגורם לו להיות בעשייה יותר מכל אחד אחר.
 
כי השועל שמטפס על ההר,
רעב יותר מהשועל שנמצא על ההר.
 
אחרים מכירים את הדוגמא הזו מ'לשרוף את הסירות'.
לוחמים בעבר היו מגיעים לאי ושורפים את הסירות כדי שתהיה רק אופציה אחת.
 
לנצח.
 
זה ידוע שמולטי מיליונרים ומיליארדרים שבנו את ההון שלהם בכוחות עצמם והתחילו מאפס חולקים תכונת אופי אחת משותפת:
 
הם מרגישים שהם הצליחו בפוקס, למרות
כל ההוכחות שמראות אחרת.
 
אז אני מתקרב לגיל 30 ואני מרגיש כאילו חייתי בשביל 10 אנשים.
והנה האמת שלמדתי עליך חבר יקר.
 
1# – אתה חווה את מה שאני חווה. אני ואתה אחים. אנחנו אותו הדבר וכל מה שאתה תעבור, אני עברתי. כל מה שאתה עובר, אני עובר. מה שאתה עובר נורמלי. כל פחד שלך, משותף לכל בן אדם אחר. בערך כולם מנסים להסתיר את הפחדים שלהם מאחרים. אם אין לך קריירה או מקצוע שעוסק עם הרבה אנשים, אתה תהיה עיוור לכך שהבעיות שלך, החששות שלך והשאלות הגדולות שיש לך על החיים משותפים לכולנו. בעיסוק שלי היום, שחלק ממנו כולל עבודה עם אלפי אנשים שונים וחדשים כל שנה, אני רואה 'העתק הדבק' במחשבות, רגשות, חששות, שאלות קיומיות אצל כולם. אני רואה כמה מומחים הפכנו בתור אוכלוסייה בלצאת מהדלת של הבית עם היכולת להסתיר את האני האמיתי שלנו. היכולת להסתיר את מה שאנחנו מתים מפחד שאחרים ייראו בנו. בזמן שאותם אחרים מסתירים את מה שאנחנו מסתירים.
 
2# – אם אתה מפחד, תדע שזה לא יישאר לנצח. הדבר הכי טוב לדעת הוא ששינוי הוא ודאי. אם אתה עכשיו מרגיש למטה, מחכה לך עלייה. אם אתה מפחד…. מה יהיה איתך, האם תצליח, האם סוף סוף תכיר מישהי השנה, האם בחרת בכיוון הנכון בחיים שלך, האם הפרויקט יעבוד, האם בעוד 10 שנים ההחלטות שלך יתבררו כנכונות, איפה תהיה בגיל 30 או 40, מתי תוכל להיות עצמאי ולעזוב את הבית, האם אתה תמשיך להרגיש לבד למרות שאתה מוקף באנשים, האם יום אחד המצב שלך ישתנה, עוד כמה זמן תצטרך לקום בבוקר לעבודה או קריירה שרק מכניסות כסף אבל לא מכניסות סיפוק, מתי תהיה מסוגל לדבר עם החמודה מהעבודה, מתי תוכל לשכוח ממה שקרה לך בעבר עם האקסית, האם יום אחד תהיה נורמלי כמו כולם, למה אתה מרגיש שונה מאחרים, האם יום אחד תרגיש שייך, מתי אתה כבר תהיה 'בסדר', למה אתה עדיין לא מאושר, מה השלב הבא בחיים שלך, האם להישאר בזוגיות שלך, מתי כבר תגיע לחיים שהכל בטוח וידוע כדי שלא תפחד יותר..
 
החדשות הרעות הן שברגע שתענה על שאלה אחת, שאלה אחרת תחליף אותה.
החדשות הטובות הן שברגע שתבין שהשאלות שלך, הן לא השאלות שלך, אלא הן שאלות אוטומטיות שכולם מרגישים וחווים, וברגע שתיתן לשאלות האלו מקום, וברגע שתיתן לעצמך 'רשות' לא לדעת את התשובה כרגע, זה יעשה לך את היום טיפה יותר קל.
 
3# – אתה הצגה. אתה יודע את זה בפנים, אבל אתה מת מפחד שהם יגלו. אתה לא זוכר מתי בפעם האחרונה היית כנה, אמיתי, אותנטי ו'RAW' עם חברים שלך. עם המשפחה שלך. עם בחורות במועדון.
 
מצאת טריקים וכלי נשק שעוזרים לך להתחבא מעצמך… אלכוהול, ג'וינטים, אובססיה לפלאפון ולהאשים אחרים, אבל זה אתה…
 
תבין אני יודע עליך הכל.
כל מה שאתה מסתיר, אני יודע.
 
ואני יודע גם כמה זה קשה לך לחיות ככה.
הצגה.
 
אף אחת לא ראתה את האני האמיתי שלך כבר שנים.
אף חבר לא ראה אותך ערום כמי שאתה כבר שנים.
 
אתה עסוק בלהיראות 'אחד מהחבר'ה', להיות שייך, להיות נאהב, שיעריצו אותך ובו זמנית שקצת יפחדו ממך, שיחשבו שאתה חתיך אבל שלא יסתכלו קרוב מדי…. הזמן היחידי שבו אתה אמיתי זה מתחת למים במקלחת.
 
אבל הנה משהו שאתה לא יודע.
משהו שאם תדע אותו, אתה תשכב על הרצפה עכשיו בוכה מרוב צחוק.
 
מי שיאהב אותך, יאהב אותך.
מי שלא יאהב אותך, לא יאהב אותך.
 
מה שאתה תעשה או תגיד, ישפיע מעט מאוד.
אין הרבה שאתה יכול לעשות.
 
מי שמחפשת אותך, כבר מחפשת אותך עוד לפני שהיא ראתה אותך.
אבל אם אתה חושב לרגע אתה מבין שאתה במלכודת אכזרית.
 
אם היא מחפשת אותך, את האני האמיתי שלך, אבל אתה עסוק בלהראות לה את האני שאתה חושב שהיא תאהב, היא תדלג עליך.
 
ואני יודע…. אני יודע שלהגיד לך להיות האני האמיתי שלך זו לא תשובה. כי אתה לא יודע מיהו. אתה לא יודע אפילו איך להבדיל בין האני האמיתי שלך לבין האני שאתה חושב שהוא האמיתי שלך לבין האני שאתה רגיל להראות לעולם.
 
והבעיה הגדולה יותר היא שאין לך אף מודל לחיקוי בסביבה שלך לקחת ממנו דוגמא. כולם כמוך. כולם מסתירים. כולם מנסים להראות לעולם את האני שהם חשבים שאחרים רוצים לראות.
 
אבל יש תקווה בשבילך עדיין.
קח את הצעד הראשון שלך היום ותתבונן בעצמך כשאתה בחוץ.
 
תיגעל, תקיא, תקבל בחילה ותיראה 'כמה' אתה 'משחק' דמות שהיא לא אתה.
 
אתה רוצה לדעת מהו הדבר הקשה ביותר שעשיתי בחיים שלי?
אז אני אגלה לך.
 
זה היה להבין שאני כבר מושלם.
אני כבר סקסי, חתיך, מספיק טוב, חכם, מסוגל ויכול להשיג את מה שאני רוצה להשיג.
 
הייתי משלם כל שקל שיש לי היום כדי לקבל את ההבנה הזו ולחיות אותה באמת עוד מגיל 10. תאר לעצמך אילו חיים היו יכולים להיות לך אם כבר מגיל 10 היית מראה לעולם את מי שאתה בלי פחד. היית יוצא לעולם ועושה מה שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה. תחשוב כמה פרויקטים היית מתחיל? כמה דברים היית מוציא לפועל?
 
אבל אתה לא חושב שאתה מספיק טוב.
אתה חושב שאתה חסר.
 
אז תענה על השאלה הזו 3 פעמים, לאט: אם לא היית יכול לשנות את עצמך בכלל ל5 שנים הקרובות והיית חייב להישאר כמו שאתה, איך שאתה, ל5 שנים הקרובות בלי יכולת לשנות שום דבר בעצמך… מה הם 3 דברים שהיית עושה ממחר בבוקר?
 
4# – 99% מבני האדם יחיו חיים ממוצעים בגלל סיבה אחת לא ידועה.
 
קודם כל תן לי לחדד משהו.
כל דבר בעולם מגיע בשכבות.
 
רוב בני האדם מסתפקים בשכבות החיצוניות, הפשוטות והשטחיות.
'אני לא מצליח בגלל שאין לי זמן / ידע / ניסיון / אומץ'.
 
מתחת לשכבות השטחיות, יש שכבה שנקראת 'אני מפחד לבחור לא נכון. אני מפחד שאם אני אשקיע את הזמן בX אני אפספס את Y'.
 
וזו אחת הסיבות הכי עמוקות שבגללן גברים צעירים כמוך בסופו של דבר מסיימים את החיים שלהם עם חוויה מאוד ממוצעת ומוגבלת של 'לחיות'.
 
הם פוחדים לוותר לתקופה מסוימת על יציאות עם החברים.. סקס… בחורות… טלוויזיה.. ספונטניות… שינה…
 
לא בגלל שהם עצלנים.
זה עמוק יותר.
 
הם פוחדים שאם הם ישקיעו במשהו אחד לאורך זמן בלי להשקיע בדברים אחרים בו זמנית, אז הם יפספסו…
 
הפחד מלפספס, גורם להם לפספס הכל.
אז הם משקיעים בכל דבר, מעט.
 
וזה מוביל אותי לסוד ההצלחה שאף חבר שלך לא יכול לעשות.
 
5# – אם הם לא קוראים לך אובססיבי משוגע ופנאט, אתה עושה משהו לא נכון.
 
כמו שאמרתי בסעיף הקודם. 'הפחד מלפספס, גורם להם לפספס הכל. אז הם משקיעים בכל דבר, מעט'. ואין דבר 1 בעולם הזה – לא תמצא גם אם תחפש 1000 שנה, שיכול להצליח 'לאט ומעט'.
 
כשפיתחתי את הגוף שלי משחיף לשרירי, זו הייתה המטרה מס' 1 שלי. כל דבר אחר לא עניין אותי. הייתי אובססיבי. הם קראו לי משוגע. הם האשימו אותי גם אחרי שנה שאני לוקח סטרואידים. אני לא מאשים אותם. השגתי תוצאות של 2-3 שנים בשנה אחת. אי אפשר לנצח איתם. אבל הם למרות שהם קראו לי אובססיבי, הם לא ידעו כמה אובססיבי הייתי. כולל להכין רוטב לספטגי ב4:30 בלילה, כולל לשקול כל שקד, אגוז מלך ואגוז קשיו שאכלתי וכולל ללכת עף דף ועט בזמן האימון ולכתוב כמה הרמתי בכל תרגיל. כל מה שצפיתי, ראיתי והאזנתי היה קשור לפיתוח גוף.
 
אין לאט. אין מעט.
זה לא עובד.
 
ביום שהחלטתי להיות עצמאי – לא בשביל כסף ולא בשביל מכוניות יוקרה – נטו בשביל להיות אדון לזמן שלי ולהיות מאסטר של החופש שלי…. באותו היום שהחלטתי להיות עצמאי, נכנס בי ברק של אובססיה ועכשיו במקום לגדול ולהיות שרירי וחטוב, המטרה הפכה להיות 'חופש אמיתי'.
 
ומאותו רגע, הייתי קם ב4-5 בבוקר כדי לעבוד כי רציתי לעבוד. הייתי מכור. הייתי יושב בבתי קפה בוקר, צהריים ערב – עובד. לא קם אפילו להשתין. נהניתי מכל רגע, כל מה שחשבתי עליו זה להקים את האימפריה שלי. הייתי נוסע על האופניים החשמליות ועוצר כל 5 דקות לרשום עוד רעיון במחברת הקטנה שהייתה לי בכיס. הייתי קם 3-4 פעמים בלילה כדי לרשום עוד רעיון עסקי במחברת שחיכתה לי על השולחן כי ידעתי שאני עומד לקום בלילה. הייתי הכי לבד בעולם. לא ראיתי ים, מסיבות, חברים ומשפחה. ראיתי מחשב. אני פוגש כל הזמן אנשים שאומרים לי שהם רוצים להצליח. להיות חופשיים כמוני. לטוס לחו"ל כמוני. אבל זה לא יקרה לרובם. וזה מצחיק כי אם נשאל 1,000,000 איש 'למה זה לא יקרה', מעט מאוד יידעו את התשובה האמיתית.
 
והתשובה האמיתית היא בדידות.
זה דורש להיות לבד, המון המון זמן, בשביל להצליח.
 
גם אם אתה מוקף באנשים, המסע הזה הוא בודד.
מאוד מאוד בודד.
 
ורוב האנשים לא יכולים להתמודד עם זה.
אבל הנה החדשות הטובות.
 
זה יעבור.
הכל זו תקופה.
 
ויותר מהכל אתה בסה"כ צריך לתת לעצמך רשות, לתקופה הקרובה, להיות פנאט, להיות קיצוני ולהתמקד רק בדבר 1. אתה לא תפספס כלום. מתישהו האובססיה תעבור מתחום אחד לתחום האחר.
 
תן לעצמך רשות להתאהב, להתמכר ולהיות אובססיבי עד הסוף.
זה תמיד יהיה מפחיד, אבל תעשה את זה בכל מקרה.
 
6# – עכשיו אתה רואה אותי, עכשיו אתה לא.
 
לחיים יש מנגנון שחוזר על עצמו.
המנגנון הזה גורם לך לחשוב כל הזמן שיש עוד דבר בעתיד שצריך להשיג אותו.
 
ממש כמו במשחק מחשב.
יש עוד שלב. ועוד BOSS.
 
החיים יגרמו לך לחשוב שאתה לא מסוגל לעשות משהו, כדי שכאשר תצליח, אתה תרגיש 'וואו, אני כן יכול', למרות שתמיד היית יכול.
 
החיים ישימו אותך בסופו של דבר תמיד במעגל שחוזר על עצמו ויגרמו לך לשכוח את מה שאתה כבר יודע על עצמך.
 
למה?
 
כי משחק מחשב עם שלב 1 הוא לא משחק מחשב שהיית רוצה לשחק בו. החיים לא שווים כלום אם הכל צפוי, הכל ידוע והכל בטוח.
 
החיים של בני האדם לא יכולים לעבוד בצורה אחרת ממה שהם כרגע.
זאת אומרת שלא משנה כמה תשיג, תספיק ותעשה, אתה תמיד תהיה איפה שאתה היום: 'חושב שיש משהו נוסף בעתיד שיספק אותך'.
 
למרות שגורואים שצריך לתלות חופרים ואומרים לך להיות כאן ועכשיו, לעשות מדיטציות עד שהאצבעות ברגליים שלך יירדמו ולאהוב את עכשיו (תאמין לי הם כל כך חרטטנים שאפשרי שחלק מהם אפילו מאמינים בבולשיט של עצמם….
 
בכל מקרה, למרות שהם אומרים לך להיות כאן ועכשיו, אתה לא יכול להיות כאן ועכשיו. כי 'אתה = בן אדם'. חלק מלהיות בן אדם, זה לרצות.
 
כשאתה רוצה משהו, זה אומר שמה שקיים עכשיו, עדיין לא מספיק ושיש עוד משהו בעתיד ש'כן' יספיק.
 
זה להיות בן אדם.
ונחש מה: גם לרצות להיות כאן ועכשיו, זה גם רצון. זה אומר שאתה עדיין לא 'כאן ועכשיו'. וכשאתה כן 'חושב' שאתה 'כאן ועכשיו' אתה עסוק ב'כמה זמן עוד אחזיק בלהיות כאן ועכשיו'.
 
הכל בולשיט אחד גדול.
הדבר שלא מספרים לך זה שאתה נועדת לסבול.
 
ולהנות.
 
כן. זה משחק מחשב שבו משחקים. משחק שבו יש שלבים. וכל משחק כולל ניצחון והפסד.
 
אתה חי עכשיו. וזה סימן שאתה בוחר לשחק עכשיו. וכשאתה חי = אתה בוחר לשחק עכשיו, זה אומר שאתה בו זמנית בוחר לסבול, בוחר לרצות דברים ובוחר לא להיות מסופק.
 
זה לעולם לא ישתנה.
לא משנה כמה 'תהיה כאן ועכשיו ותאהב את הרגע'.
 
להיות כאן ולאהוב את הרגע זו טכניקה 'שלא עובדת' כדי להילחם במי שאתה – בן אדם שמחפש תמיד את השלב הבא.
 
אבל היופי הוא שברגע שאתה מודע לזה שזה מי שאתה, הבחורה שאתה מחכה לך, הכסף שאתה מחכה לו… או כל דבר כזה או אחר… פתאום מקבלים משמעות אחרת. פתאום אתה קולט שכל מה שיש לך זה את 'עכשיו'. פתאום אתה קולט ורואה שאתה יכול להיות מאושר עכשיו, כבר עכשיו.
 
מטורף!
 
7# – היא לא אוהבת אותך, אבל ההיא כן.
 
פאק למה לא ידעתי את זה עוד בתקופת התיכון.
כמה תסכול זה היה חוסך לי.
 
"חיים יא חתיך תקשיב לי. מדבר האני מהעתיד שלך. אתה התבלבלת. אתה מנסה לגרום לאנשים לאהוב אותך. אתה מנסה לשנות את איך שאנשים תופסים אותך. אתה מנסה לגרום לאחרים שלא הביעו רצון להיות איתך, כן להיות איתך. בזמן הזה אתה מתעלם מהאנשים שכן אוהבים אותך וכן הביעו עניין להיות איתך. תתעורר דביל. התפקיד שלך בחיים הוא לחפש את מי שכבר אוהב אותך, כבר רוצה אותך וכבר מחפש אנשים כמוך. לא לעשות טרנספורמציה לאלו שלא. בכל מקום שתלך, יהיו אנשים שיסתכלו עליך עם הבעת פנים 'לא נחמדה ולא חיובית'. תתעלם מהם, כי בעוד רגע יהיה שם חבר שיחייך, מישהי חמודה שתסמיק. חפש אותם. חכה להם, תתעלם מאלו שלא שייכים לחיים שלך וחפש את אלו שכן יחייכו, כן יזמינו אותך וכן ירצו להיות איתך, איך שאתה. אני חוזר: התפקיד שלך הוא לחפש את אלו שמחפשים אותך. אני מאשר לך להפסיק לקוות שאלו שלא הביעו עניין, כי יביעו עניין. FUCK THEM. וFUCK YOU שאתה בכלל מתעסק ב'לא מעוניינים'. תפוח הוא תפוח. יש כאלו שאוהבים תפוח. ויש כאלו שלא. התפוח נשאר תפוח כי הוא יודע שיש כאלו שמחפשים תפוח. יש מקום לכולם. יש מקום לבננה, לאפרסק ולאבטיח. אף אחד לא מנסה להיות משהו שהוא לא. לא כולם אמורים לאהוב אותך ולרצות אותך. זהו. אני משחרר אותך מלנסות לגרום לכולם לאהוב אותך".
 
טוב זה מספיק.
אני יוצא לאימון.
 
יום בוס.
חיים כהן סבן
 
חושב שזה יעזור למישהו, שתף אותו.
 
נ.ב. – פאק… הטירוף שהולך כאן, אני כל כך מתרגש לפגוש את כולכם!!!
 
כי הנה אירוע נוסף של החוויה המטורפת "להתעורר בפסגה" מגיע שוב לתל אביב, ואחרי למעלה מ2100 משתתפים שלקחו חלק ב39 אירועים שעשינו בשנה וקצת האחרונה, אנחנו בקושי עומדים בקצב… כי הכרטיסים פשוט נחטפים לנו מהידיים. וכן – עכשיו זהו הזמן הטוב ביותר להירשם לסדנה המדהימה הזו, כי ההרשמה היא במבצע ספיישל מיוחד. תזמין כרטיס עכשיו
 
בוא נראה…. עד עכשיו נרשמו אנשים מירושלים, גבעתיים, אילת, נהריה, חיפה, קריית גת, חדרה, באר שבע, בת ים, תל אביב, כפר סבא, קריית שמונה, דימונה, ראשון לציון…. אז אתה בטוח תמצא שם מישהו מהעיר שלך…

 

עד הפעם הבאה,

חיים כהן סבן.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *