ששש… תהיה בשקט כבר


ביטחון עצמי

השמש זורחת כל בוקר.

זרחה אתמול.

זרחה היום.

ותזרח גם מחר.

השמש לא יושבת וחושבת עליך. היא לא תוהה לעצמה האם אתה רוצה שהיא תזרח או לא.

לא מעניין אותה אם אתה אוהב אותה או לא.

יותר מזה, לא יעניין אותה, אם מחר, ב6 בבוקר, כל גבר, אישה וילד ישנאו אותה ויקללו אותה.

היא תזרח ותמשיך לזרוח.

ככה העולם עובד.

 

לא "למה" אלא "מה"

 

אתה יכול לשבת עד שנת 2098 ולשאול "למה" השמש זורחת, ולהגיד שזה לא פייר, ולהתלונן לממשלה, ולהתלונן למשפחה שלך, ולהתקשר לחברים שלך ולבכות.

היא עדיין תזרח.

השאלה "למה" לא תביא לך תועלת.

לעומת זאת השאלה "מה" היא פרקטית ויעילה.

במקום "למה השמש זורחת?".

תשאל "מה אני יכול לעשות, עכשיו כשהבנתי שהשמש זורחת?"

עצוב, אבל גם נכון, רוב האנשים הם כבשים, הולכים אחרי מה שמקובל, מה שבטוח, מה שנורמלי ולא אוהבים לקחת סיכונים.

דבר משותף נוסף אצלם, זה חוסר לקיחת אחריות.

ברגע שמישהו שואל למה:

למה המחירים של האוטובוסים עלו?

למה הגנטיקה שלי רעה?

למה נולדתי למשפחה ענייה?

 

בעקיפין, מה שהוא עושה, זה מסיר אחריות מעצמו.

 

"למה המחירים של האוטובוסים עלו" – במילים אחרות – אני רוצה שמישהו אחר ידאג שיהיה לי זול יותר לעלות לאוטובוס.

שאלה חכמה יותר ופרקטית יותר – מה אני יכול לעשות כדי להכניס יותר כסף, עכשיו כשאני מבין שהמחירים של האוטובוסים עלו. (לקיחת אחריות – אני הבוס)

"למה הגנטיקה שלי רעה" – במילים אחרות – זה לא אשמתי שאני רזה / שמן, זה הכל בגלל המשפחה שלי (הסרת אחריות – אני כבשה).

שאלה חכמה יותר ופרקטית יותר – "מה אני יכול לעשות עכשיו, כדי לקבל את הגוף שאני רוצה, כשאני מבין שהגנטיקה במשפחה שלי היא לא משהו". (לקיחת אחריות – אני הבוס).

"למה נולדתי למשפחה ענייה" – במילים אחרות – זה לא אשמתי שאין לי כסף ושאני עני, זה בגלל שנולדתי למציאות כזאת, עם משפחה ענייה. (הסרת אחריות – אני כבשה).

שאלה חכמה יותר ופרקטית יותר – מה אני יכול לעשות עכשיו, כדי להרוויח המון כסף ולעולם לא לקרוא לעצמי עני יותר. (לקיחת אחריות – אני הבוס).

הצער הוא, שאנשים מרגישים, שע"י התלוננות ובכי, הם אשכרה עושים משהו כדי לשפר את המצב שלהם.

 

כבשה או בוס

 

אתה יכול להמשיך להתלונן, ולהישאר כבשה, ולא לקחת אחריות על החיים שלך.

או,

שאתה יכול להצטרף לאריות, למלכים, לאלה שחיים טוב, אלה שמשיגים את מה שהם רוצים, ה5%, אלה שלוקחים אחריות על החיים שלהם, אלה שמסתכלים על המציאות כמו שהיא, ובמקום לשנות את מה שקיים (גנטיקה רעה, מחיר יקר לאוטובוס), הם מחליטים לשנות את המציאות של עצמם.

וזאת הדרך היחידה לחיות כמו בוס.

 

למצוא את הבוס שבפנים,

חיים כהן.


פוסטים מומלצים

24 יול 2017

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *